במכללות להוראה

ד"ר מירב אייזנברג, ראש המסלול לגיל הרך במכללה האקדמית אחוה, ליוותה את הסטודנטית שלה, מרים מארה באייה, בת להורים ממוצא אתיופי, במסע לחיבור בין הזהות האישית לזהות המקצועית. המסע של מרים החל בצורך למצוא נושא לפרויקט גמר יישומי בלימודיה לתואר ראשון בחינוך ובהוראה.

מחקר שנערך על ידי ד"ר גילת כהן ממכללת אורנים, בדק את תפקודם של מנהלי בתי ספר שהטמיעו את תכנית התקשוב הלאומית למאה ה-21. החוקרת מציינת כי ניתן ללמוד ממנו על היבטים לגביהם יש לתת את הדעת בהטמעת המהלך ללמידה משמעותית, שמשרד החינוך מתכנן בשנת הלימודים הבאה

במאמר זה מוצגים תפיסת העולם והעקרונות הפדגוגיים שמאפיינים את הכשרת הגננות במכללת לוינסקי לחינוך נכון לשנת 2011 -שנה שבה המחזור הראשון של סטודנטים להוראה מסיים את הכשרתו המעשית, על פי הקווים המנחים של וועדת אריאב (2006) . המאמר איננו מציג רעיונות מהפכניים בכל הקשור לחינוך לגיל הרך; הוא מציג ניסיון עקבי וכן ליישם גישת הכשרה שחותרת להכין סטודנטים בעלי מחויבות חברתית גבוהה שטובת הילדים מעסיקה אותם ושמשתיתים את דרכי הלמידה שלהם על גישה חברתית-תרבותית קונסטרוקטיביסטית . כדי לבדוק את אפשרות המימוש של הרעיונות המאפיינים את תכנית ההכשרה ניתחנו ופירשנו במאמר זה שלושה מקרים- שלוש עבודות של סטודנטיות שמציגות צמיחה של גישה מוסרית להתמודדות עם בעיות משמעת בגן וצמיחת למידה משמעותית בתחום המקרא וספרות הילדים . התהליכים שמתועדים בעבודות נעשו בהקשר של גנים וחטיבה צעירה, מקומות רגילים למדי שבהם מתקיימת למידה מסורתית-התנהגותית לרוב.

בפרויקט משתתפים סטודנטים מהמסלול להוראת האנגלית במכללת לוינסקי, שאינם דוברי אנגלית ברמת שפת אם.

הכנס עסק בהעצמה האישית והמקצועית של המורים בשנתם הראשונה לעבודה.