מחקר; תקנון בית ספרי ומסדרי בוקר לא תורמים לשיפור המשמעת בביה"ס

טקסים בוני משמעת וכבוד אינם תורמים לשיפור המשמעת  בביה"ס. כך עולה ממחקר שערך הפסיכולוג החינוכי, ד"ר אליעזר יריב, מהמכללה האקדמית לחינוך גורדון בחיפה. מאמר על המחקר ותוצאותיו מתפרסם בגיליון החדש של כתב העת "מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית".

כידוע, אחד הגורמים המרכזיים המפריעים להתנהלות התקינה של בתיה"ס בישראל וללמידה הוא רמת המשמעת הנמוכה של התלמידים. בסקר שערך לאחרונה מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב מדגם מייצג של מורים מחטיבות הביניים והחטיבות העליונות נמצא, כי הטיפול בבעיות משמעת גוזל למעלה משליש מהשיעור אצל 52% מהם.

ב-93% מבתיה"ס קיים תקנון

אחת הפעולות שנוקטים ראשי מערכת החינוך, ראשי רשויות מקומיות ומנהלי בתי"ס כדי להתמודד עם בעיות משמעת בבתיה"ס, היא הנהגת טקסים בוני משמעת וכבוד.

כך, למשל, הורה ראש עיריית ראשון לציון לשעבר, מאיר ניצן, לפני מספר שנים, כי בכל בתיה"ס בעיר יתקיימו מסדרי בוקר מדי יום. דוגמה נוספת - שר החינוך, גדעון סער, מציין בתוכנית החינוך שהציג לאחרונה, כל על כל בי"ס לחבר תקנון. יש לציין, כי חלק מהטקסים בוני המשמעת, שאליהם חוזרים כיום במערכת החינוך, ננטשו כבר לפני שנים לא מעטות ואף נחשבו לאנכרוניסטיים. 

עורך המחקר מגדיר טקסים בוני משמעת וכבוד כ"פעולות שבהן התלמידים נדרשים לתת כבוד למורים ולציית לסמכות סגל ביה"ס".

המחקר ביקש לענות על השאלות; "עד כמה טקסים בוני משמעת שכיחים בבתיה"ס בישראל"?, "מה מאפיין את בתיה"ס שמשתמשים בהם"? ו"האם  בבתיה"ס שבהם נהוגות פעולות אלו יש פחות בעיות משמעת מאשר בבתי"ס שבהם הן אינן נהוגות"?

במחקר השתתפו 127 מנהלי בתי"ס ממגזרים ומנתיבי חינוך שונים. המנהלים ענו לשאלונים אנונימיים, שפותחו במיוחד עבור המחקר.

מתשובות המנהלים עולה, כי ב-93% מבתיה"ס קיים תקנון. ב-50% מבתיה"ס עודכן התקנון בשנה שבה נערך המחקר,  ב-36% - שנה לפני כן, וב-7% - שנתיים לפני כן. רק ב-7% מבתיה"ס אין תקנון כלל.

במחקר לא נמצאו הבדלים בכמות בעיות המשמעת בין בתיה"ס שלהם היה תקנון לבתיה"ס שלהם לא היה תקנון. גם מועד העדכון לא השפיע על רמת המשמעת.

100% מהמנהלים במגזר הערבי עורכים מסדרים

במחקר נמצא, כי מסדר בוקר מתקיים באופן קבוע - מדי יום או מדי שבוע ב-45% מבתיה"ס. ב-9% מבתיה"ס מתקיימים מסדרי בוקר באופן לא קבוע. ב-56% מבתיה"ס לא מתקיימים כלל מסדרי בוקר.

במחקר נמצא עוד, כי הנוהג לערוך מסדרים שכיח יותר בבתיה"ס היסודיים מאשר בבתיה"ס העל יסודיים. כמו כן, שכיח מסדר הבוקר בבתיה"ס במגזר הלא יהודי הרבה מאשר בבתיה"ס במגזר היהודי; 100% מהמנהלים במגזר הערבי ו-80% מהמנהלים במגזר הדרוזי דיווחו כי הם עורכים מסדרים באופן קבוע או חלקי, לעומת כ-50% בלבד מהמנהלים במגזר היהודי.

ממצא נוסף של המחקר קשור למעמד החברתי-כלכלי של תלמידי ביה"ס. במחקר נמצא כי 77% מהמנהלים בבתיה"ס שבהם לומדים תלמידים מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך ו-65% מהמנהלים בבתיה"ס שבהם לומדים תלמידים מהמעמד הבינוני הנמוך מקיימים מסדרים באופן קבוע או חלקי. לעומת זאת, רק ב-45% מבתיה"ס שבהם לומדים תלמידים מהמעמד הבינוני וב-46% מבתיה"ס שבהם לומדים תלמידים מהמעמד הגבוה מתקיימים מסדרים.

עוד נמצא במחקר, כי 72% מהמנהלי בתיה"ס נוהגים לערוך מסדרים, לעומת 47% בלבד מהמנהלות.

עורך המחקר שיער, כי בבתיה"ס שבהם המתקיימים מסדרים בקביעות יהיו פחות בעיות משמעת מאשר בבתיה"ס האחרים. בניגוד להשערה זו נמצא במחקר, כי רמת המשמעת הגבוהה ביותר הייתה בבתי"ס שעורכים מסדר רק מדי פעם. בין בתיה"ס שעורכים מסדר בקביעות לבתיה"ס שאינם עורכים מסדר כלל לא נמצאו הבדלים ברמת המשמעת. עורך המחקר סבור, כי ממצא זה מלמד על כך, שמנהלים המקיימים מסדרים באופן לא קבוע הם בעלי רפרטואר רחב יותר של אמצעים חינוכיים מאשר המנהלים האחרים. אולם הוא מציין כי השערה זו דורשת בדיקה.

קימה בפני המנהל? בעיקר במגזר הדתי והחרדי

במחקר נמצא, כי חובת הקימה של התלמידים בפני מנהל ביה"ס, כאשר הוא נכנס לכיתה, נהוגה בשליש מבתיה"ס. מרבית בתיה"ס שבהם מונהגת חובה זו הם מהחינוך הממלכתי-דתי והחרדי. במחקר נמצא, כי קיום טקס זה או היעדרו  אינם משפיעים על רמת המשמעת בביה"ס.

במאמר מצוין, כי הממצא העיקרי של המחקר הוא שרמת בעיות המשמעת בבתיה"ס שבהם נערכים טקסים בוני משמעת וכבוד אינה גבוהה מאשר בבתי"ס שבהם הם אינם קיימים.

מחבר המאמר סבור שנחוצה חשיבה מחודשת על מהות הטקסים, מטרתם והתועלת שהם מביאים.