התלמידים העולים הוותיקים קיבלו את פניהם של העולים חדשים בשדה התעופה בממתקים ושירה

משלחת ובה 20 תלמידים מכפר הנוער הממלכתי-דתי הודיות שבגליל, קידמה ביום רביעי שעבר את פניהן של 60 משפחות שעלו ארצה מאתיופיה, לאחר שהייה ממושכת במחנה המעבר לעולים בגונדר.
המשלחת כללה תלמידים ותלמידות הנמנים עם מועצת התלמידים של כפר הנוער, שעלו ארצה מאתיופיה, ממדינות חבר העמים, כמו גם ילידי הארץ. היוזמה לנסיעת המשלחת לשדה התעופה הייתה של מנהלת פנימיית כפר הנוער, קורנית לנקסנר. המשלחת הגיעה לשדה התעופה בשעה שלוש לפנות בוקר, שבה נחת המטוס של העולים החדשים. במשך שעתיים, עד להשלמת כל סידורי הקליטה של העולים החדשים בנמל התעופה, עוררו חברי המשלחת סקרנות ועניין בקרב מקבלי הפנים בנמל התעפה, כאשר נשאו שלטי "ברוכים הבאים" בעברית ובאמהרית ושרו "עם ישראל חי".
התלמידים הגיעו אל שדה התעופה כשבידיהם חבילות ממתקים לילדי העולים וקפה חם עבור המבוגרים. בשעה חמש לפנות בוקר התקיים המפגש המרגש בין העולים החדשים ובין מקבלי פניהם.
מספרת מנהלת הפנימייה: "קבלת הפנים של התלמידים שמה אותם במקום שונה לחלוטין מהמקום שהם רגילים להימצא בו; הם לא העולים החדשים, שצריכים להיקלט כאן, אלא עולים ותיקים שהפכו מנקלטים לקולטים. הם לא באו לקבל את פני העולים ממקום של חולשה אלא של חוזק".
לדברי משה איילון, אחד התלמידים שהשתתפו בקבלת הפנים:" בשבוע שעבר, כשהודיעו לי על נסיעה לשדה התעופה, שאלתי לפשר הדבר, ונודע לי שאני אזכה לקדם את פניהם של אנשים ש-2,000 שנה נמצאים בגלות וברגע זה ממש יזכו לקיים את המצווה של עלייה לארץ הקודש. את הקושי הכרוך בעלייה אין צורך לתאר. ולראות אנשים שעל אף הקושי בחרו מרצונם החופשי לעלות לארץ זה הדבר שעורר אצלי קנאה באותם עולים יוצאי העדה האתיופית. בעודי עומד וממתין בשדה התעופה שיננתי לעצמי כמה מילים בשפה האמהרית וכעבור זמן מה הרגע המיוחד הגיע, עשרות אנשים נשים וטף, עולים חדשים הציפו את רחבת שדה התעופה. את אותו הרגע המרגש קשה לבטא במלים. את השמחה שהציפה את ליבי, קשה מאוד לתאר. מבלי שארצה בכלל הדמעות פרצו ללא הודעה מוקדמת. לאחר שנרגעתי מההתרגשות הרבה שהציפה את ליבי. פניתי לעבר אותם עולים ובירכתי אותם בברכת "ברוכים הבאים" ואף חלקתי לילדים שקיות עמוסות מכל טוב. רק כדי שאותם ילדים ינצרו את אותו הרגע ויזכרו אותו כמשהו שמח למרות הקשיים. אני מברך את כל העולים ובפרט את אלו שזכיתי לקדם. שיצליחו בכל מעשיהם ויראו ברכה במעשי ידיהם"
פסיקה בלאי, תלמידת הודיות, שהשתתפה בקבלת הפנים, עלתה לארץ מאתיופיה לפני כשנתיים. לדבריה: "היה כיף לראות את העולים החדשים מאתיופיה שמחים והיה לי כיף גם להיות שם איתם, לשמח אותם. הם היו ממש חמודים. המעמד הזכיר לי את העלייה שלי לארץ. נזכרתי במה שהיה לנו, בחששות שלנו, בדאגה איך יקבלו אותנו, מה יהיה איתנו. אני שמחה שהייתי שם ועשיתי משהו קטן עבורם. שיראו שמקבלים את פניהם לא רק אנשים בהירי עור, אלא גם אנשים שעלו כמוהם מאתיופיה, ושיראו ויידעו שגם אנחנו ישראלים".
יוזמה נוספת של לנקסנר התקיימה לאחרונה בפורים, כאשר כ – 50 מחניכי הודיות התנדבו במרכז הקליטה בצפת, שבו שימחו את מאות הילדים השוהים במקום.