דו"ח מבקר המדינה: משרד החינוך מאפשר לאלפי גופים מהמגזר השלישי וגופים מסחריים לפעול בבתי הספר ללא פיקוח

דו"ח מבקר המדינה, שהתפרסם היום בחן, בין היתר, את מעורבות המגזר השלישי - קרנות ומלכ"רים, והמגזר העסקי במערכת החינוך. הביקורת נערכה במטה משרד החינוך. נבדקו עבודת המטה למיפוי התוכניות החיצוניות, שמפעילים גופים אלו במערכת החינוך ולהסדרת הפעלתן; אישור הפעלתן של תוכניות חיצוניות במערכת החינוך והפיקוח והבקרה עליהן; מעורבות גורמים מסחריים במערכת החינוך; ניהול תוכניות חיצוניות במערכת החינוך לקראת מבחני בגרות ומימונן ותוכניות חיצוניות המופעלות במוסדות חינוך על ידי ארגונים שיש להם סממנים של כת.
במסגרת הביקורת גם רואיינו 22 מפקחים כוללים בשלושה ממחוזות המשרד: מחוז הצפון, מחוז תל אביב ומחוז הדרום.
בדו"ח מצוין, כי בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של התרחבות בהיקף פעילותם של ארגוני המגזר השלישי והמגזר העסקי המפעילים תכניות חיצוניות במערכת החינוך, ואלו נעשו לגורם רב השפעה בפעילות החינוכית.
משנת 2003 בוצעו מחקרים, התקיימו דיונים ונאספו נתונים על מספרן הרב של התוכניות המופעלות בבתי ספר בידי גורמים חיצוניים. התברר כי כמעט בכל בית ספר מופעלות כיום תוכניות כאלו.
בדו"ח מצוין, כי כאשר המשרד מאפשר לגורמים חיצוניים לפעול במוסדות חינוך תוך העברה של פעילות ומשאבים ציבוריים לידיהם, עלולים להתרחש תהליכי הפרטה בלתי מבוקרים.
על פי הדו"ח, במערכת החינוך בישראל מופעלות כיום אלפי תוכניות חיצוניות בשנה. תוכניות שונות שולבו במרוצת השנים בבתי ספר, פעמים רבות בלי שבוצעו להן הליכי בקשה, בחינה ואישור מוסדרים.  כמו כן, לא קיימת מדיניות ברורה בנוגע לסוגיית הפעלתן של תוכניות אלו בידי גורמים שונים מהמגזר השלישי ומהמגזר העסקי. ריבוי התוכניות החיצוניות משקף מגמה של הפרטה סמויה של רכיבים במערכת החינוך. הפרטה זו נעשית שלא לפי מדיניות מכוונת ומפורשת, בלי שהמשרד הגדיר את גבולותיה ובלי שקבע כללים לביצועה.
על פי הדו"ח ,בפני הנהלת המשרד הוצגה במהלך השנים שוב ושוב הבעייתיות שבאי-הסדרת פעולת הגופים החיצוניים במערכת החינוך. כמו כן הוגשו להנהלת המשרד המלצות מקיפות  לטיפול נאות בנושא. למרות זאת, המשרד לא השלים את פעולותיו כדי שהתוכניות החיצוניות יופעלו באופן מבוקר; ולא קבע אמות מידה ועקרונות מנחים להגדרת גבולות הפעילות של הגורמים החיצוניים. כמו כן, ניסיונות שעשתה הנהלת המשרד למיפוי התוכניות החיצוניות נכשלו. בדו"ח מצוין, כי קיימת עמימות אפילו בנוגע לזהות הגורם בתוך משרד החינוך שתפקידו לבחון תוכניות חיצוניות ולהחליט אם לאשרן.
מהריאיונות שהתקיימו עם המפקחים עולה, שחלקם לא היו ערים כלל לקיומן של תוכניות חיצוניות בבתי הספר שבפיקוחם. עוד עולה מהראיונות, שחסרה תשתית  לבחינת תוכניות חיצוניות ולאישורן. ההחלטות על אישור התוכניות מתקבלות על פי שיקול דעתו הסובייקטיבי של כל מפקח. בכך נפגעת היכולת להבטיח אחידות בבחינת התוכניות המוצעות.
עוד עולה מהריאיונות, כי רק חלק מהמפקחים הכוללים מוודאים שהעובדים המועסקים על ידי הגורמים החיצוניים בתוכניות שהם מפעילים בבתי הספר אינם עברייני מין.
לגבי המעורבות של גורמים מסחריים במערכת החינוך מצוין בדו"ח, כי על פי נתוני המשרד 36.5% מהגורמים החיצוניים הפועלים במערכת החינוך הם גורמים מסחריים. הדו"ח מזכיר, כי חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך, אוסר על מנהל מוסד חינוכי לאפשר פעולות מסוימות בשטחי המוסד, כמו הצגת פרסומות בכל דרך. על אישור הפעלה של פעילות שיווקית במוסדות החינוך מופקדת הוועדה לאישור השילוב של פרסומת מסחרית במשרד החינוך. למרות זאת, המשרד לא קיבל בקשות לאישור פעילותם של חלק ניכר מהגורמים המסחריים שפעילותם בבתי הספר אמורה להיות מותנית באישור הוועדה.
בנוסף לכך, אשתקד ערך משרד החינוך מיפוי שבו אותרו מאות גופים מסחריים המפעילים תוכניות במערכת החינוך. למרות עובדה זו ,נמצא בדו"ח, כי בידי יו"ר ועדת הפרסומות במשרד לא היו נתונים על תוצאות המיפוי, שהיו מאפשרים  לו לאתר תוכניות של חברות מסחריות שלא הוצגו לוועדה ולא אושרו.
הדו"ח מדגיש, כי פעילויות שבהן משתתפים תלמידים במסגרת בית הספר, הנושאות מסרים שיווקיים ופרסומיים, הן בניגוד לדין ולהוראות המשרד.
עוד מצא הדו"ח, כי לאגף לחינוך על יסודי במשרד אין מידע לגבי כל תוכניות התגבור לקראת מבחני הבגרות, שמפעילים גופים חיצוניים בבתי הספר.
כך, למשל, האגף לשירותי חינוך ורווחה במינהל הפדגוגי יזם את "תוכנית העצמה לבגרות" (תה"ל), והוא מממן אותה. תוכנית תה"ל לא הועברה לבחינה פדגוגית של האגף לחינוך על-יסודי.
כמו כן, האגף לקליטת תלמידים עולים במינהל הפדגוגי משתתף במימון של שני פרויקטים, שבמסגרתם מופעלות תוכניות הכנה לבגרות לתלמידים יוצאי אתיופיה. בידי האגף לא היה מידע על התוכניות הללו, לרבות על תכניהן, על מפעיליהן ועל המורים המלמדים אותן.
הדו"ח קובע, כי בקיום פעילות זו, אשר נוגעת לאחת המטרות המרכזיות של החינוך העל-יסודי - הכנה לבחינות הבגרות, יש הפרטה סמויה של שירות חינוכי-פדגוגי, שעלולה לפגוע בתלמידים.
בדו"ח נמצא עוד, כי למרות שמשרד החינוך אוסר על פעילות של כתות במוסדות חינוך, תוכנית של גורם חיצוני שהוגדר בעבר ככת, הופעלה בשני בתי ספר על-יסודיים. במסגרת התוכנית במסגרתה השתמשו התלמידים בטכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית אשר נדונה בוועדה בין-משרדית בשנת 1987 , ונמצא כי היא כרוכה בסיכונים נפשיים לתלמידים העוסקים בה. שפ"י - השירות הפסיכולוגי-ייעוצי, התיר לבצע מחקר בבית ספר בנושא זה, למרות שידע שביצוע המחקר כרוך בהפעלת תוכנית שמבוססת על הטכניקה של המדיטציה הטרנסנדנטלית. כל זאת, ללא אישור של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש ובלי שבדק את מהות התוכנית. שפ"י אישר את קיום התוכנית הלכה למעשה גם בבית ספר נוסף, מבלי שנבדקה. 
גם הסיינטולוגיה הוגדרה ככת על ידי הוועדה הבין-משרדית. מנכ"ל משרד החינוך אף הורה לפני מספר שנים לאסור על שימוש במסמכים ובתוכנית הלימודים שפותחו  בכת הסיינטולוגיה והופצו בידי עמותה. למשרד הועבר מידע על הפעלת תוכנית של העמותה בבית ספר בשנת הלימודים תשע"א. למרות זאת,  לא עשה מטה משרד החינוך שימוש במידע זה.