בוועידת החינוך, שנערכה ביומיים האחרונים בתל אביב, ביוזמת הסתדרות המורים, הופיעו פוליטיקאים רבים; גדעון סער, ציפי לבני, שלי יחימוביץ', ועוד. כך, במקום שמוקד העניין יהיה הנחלת מידע מקצועי ממומחי חינוך מובילים, והעלאת שאלות הנוגעות לעתיד החינוך, בלטה ההתייחסות דווקא לסוגיית גיוס החרדים לצבא. יוצא דופן היה יאיר לפיד, שהציג משנה סדורה לגבי החינוך בישראל. נאומו המלא
מובא כאן. ומי הדיר רגליו בהמוניו מהוועידה? נכון, המורים עצמם. גם פנייה אליהם בפרסום ברדיו, שבוצעה ביום שלישי, לא דחקה בהם להגיע אליה. באו בעיקר עסקנים, ראשי סניפים של הסתדרות המורים, ועוד כאלה שהפיקו ממנה איזו שהיא טובת הנאה גשמית. וכך, למרות שמה ההרואי של הוועידה - "יוצרים עתיד" - נראה שלמעט כמה חיבוטי הווה לא יצאה ממנה כל בשורה לעתיד. גם רמת הדיונים בוועידה לא שירתה תמיד את הצימאון ללמוד של אנשי המקצוע. כך, למשל, לפאנל שעסק בשפה הדבורה הובאו קומיקאית ותלמידת תיכון, כדי שיציגו את הפערים בשפה שיש כיום בין המבוגרים לצעירים. האם כל מורה, הנמצא שעות רבות בבית הספר, לא מכיר הבדלים אלו?
בעיני חלק מאלה שבאו להופיע בפני באי הוועידה, החינוך בישראל היה ונשאר ככל הנראה משהו שאולי שווה לדבר עליו בפני קהל שומעים, בגלל אינטרסים כאלה או אחרים, אבל לא משהו ששווה באמת לטרוח למענו.