להתחיל מחדש

להתחיל מחדש
בשנים האחרונות שומעים הרבה על המשבר במערכת החינוך, על מחסור בחינוך אמיתי שאינו מרדף אחר ציונים והישגים ועל אבדן הערכים, במערכת החינוך ובכלל. ועוד לא התחלנו לדבר על רמות האלימות ההולכות וגוברות, על העלייה המדאיגה בכמות המשתמשים בסמים ובמקביל לירידה בגילם, על העלייה במקרי הדיכאון בקרב בני נוער ועוד. האם אפשר בכלל לעשות משהו בכדי לעצור תהליכים הרסניים אלה?

הצעירים של ימינו...
ברור לכולנו – הורים, תלמידים ומורים, שמהירות התפיסה של הדור הצעיר גבוהה בהרבה מזו שלנו. כמות הידע אליו הם נחשפים גדולה הרבה יותר, ומה שהם ידעו בגיל 10, אנחנו לא נדע לעולם.  
הדור הצעיר מכונה דור הI"  ", ולא בכדי – הם מרוכזים בעצמם, אינם מעורבים בנעשה בסביבתם או בעולם, השינוי החברתי אינו בראש מעייניהם והם דואגים לעצמם בלבד. 
 במקביל, מנסה מערכת החינוך להתמודד... אך במקום לברר מהו שורש הבעיה היא מנסה לטפל בסימפטומים ו"לכבות את השריפות".


צרכנים טובים?
מאז אמצע המאה השערים נמצאת האנושות במרדף בלתי פוסק אחרי "עוד". עוד כסף, עוד כבוד, עוד שליטה על אחרים. אנחנו מחונכים לצרוך עוד ועוד, כבר מגיל צעיר. הטכנולוגיה מתפתחת במהירות שיא ובכל יום ממציאים משהו מחדש שאנחנו פשוט חייבים לרכוש.
הדור הקודם, הסבים והסבתות של ימינו, לא יכלו אפילו לדמיין את רוב הדברים שקיימים היום בעולם. לכל אחד מאיתנו, ויהיה האיש הצנוע ביותר, יש הרבה יותר ממה שהוא באמת צריך.
ובכל זאת, רובנו מרגישים כאילו אין לנו כלום וכל הזמן רוצים עוד. והדור הצעיר רוצה יותר מכולם.


שידרוג הדורות
בתחילת המאה ה-20 כתב בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, על תופעה זו בדיוק. הוא חזה כי הצורך בהבנת מהות החיים ילך ויגבר בקרב האנושות, וכי אנשים ימאסו ברדיפה אחרי מילוי הרצון לעוד ועוד. הוא כתב כי בני האדם יתייאשו מלספק את האגו וכי ההתמודדות עם הבעיה תהיה מנת חלקם ואחריותם של המחנכים.
בעל הסולם (שנקרא כך על שם פירוש הסולם שחיבר לספר הזוהר) כתב שכל דור נושא בתוכו את הזכרון הפנימי של הדור הקודם, על הצלחותיו ואכזבותיו, הישגיו וכשלונותיו. הדור החדש נושא עימו את כל הידע שהדור הקודם רכש במאמץ, ויחד איתו גם את ההתפתחות הפנימית של אותו הדור. אם לנסח זאת במילים של ימינו, כל דור חדש הוא שדרוג של הדור הקודם.
היום נולדים ילדים המצוידים בכל הידע שאנחנו רכשנו בעמל רב. הצעירים של ימינו מבינים, מרגישים וחווים בצורה שאנחנו לעולם לא נוכל. ויחד עם הדחפים והרצונות שלהם, המפותחים פי כמה וכמה משלנו, בוער בהם הצורך לגלות בשביל מה הם חיים. בצד הדחפים והרצונות המפותחים שלהם, הצורך לגלות לשם מה הם חיים מפעם בהם כבר מלידה.
בילדים של המאה העשרים ואחת בוער הרצון להבין את משמעות החיים לפני שהם מוכנים להמשיך ולחיות אותם.
איננו יכולים להתעלם מדרישה מהותית זו. אנו, הורים ומחנכים, חייבים לסייע להם להתמודד עם שאלות עקרוניות אלה. עלינו לקחת בחשבון שכל עוד דרישתם הפנימית משמעות לא תסופק הם ימשיכו לנסות ולשכוח את החלל הריק שמותירה בהם שאלה זו, דרך סמים, אלכוהול, וסיכון עצמם בדרכים שונות.  


יש פתרון?
עלינו להפסיק להתמודד עם הבעיות העכשוויות בעזרת הפתרונות שהוצגו לנו כילדים. הם כבר לא רלבנטיים. עלינו ללמד את הצעירים את החוקיות הטבעית בה מתנהל העולם, ולתת להם כלים להבנה לשם מה הם חיים.
הרב אשלג מסביר בכתביו כי מטרת החינוך אינה למלא את ראשו של הילד בנתונים אלא לחבר אותו לתהליך החיים. עלינו ללמד אותם מהי הסיבה לכך שהדברים מתרחשים בצורה מסוימת ולהסביר להם את משמעות הקיום האנושי.

לכך בדיוק הם מצפים מאיתנו.


יש פתרון!
בספר הזוהר, פרשת וירא, כתוב שבסוף המאה העשרים נצטרך לגלות את המציאות האמיתית. הדור הזה הוא אנחנו.
יש באפשרותנו לחנך דור חדש, היודע כיצד לחיות בצורה נכונה ולהשתלב בעולם מתוך הבנה גמורה לדרכי פעולתו. הם אינם חייבים לחזור על הטעויות שלנו. 
הילדים שלנו מחייבים אותנו לענות על השאלה שעלתה בנו כילדים ולמדנו להדחיק – בשביל מה אנו חיים?
אם לא בשבילנו, בשבילם.