הגישה המשולבת לילד חסר הגבולות במסגרת כיתתו

הגישה המשולבת לילד חסר הגבולות במסגרת כיתתו

מאת: ד"ר ניר עמיר, מייסד ומנהל אקדמי של מכללת תמורות ומנהל המחלקה לרפואה אלטרנטיבית לילדים בבית החולים וולפסון

בעיית גבולות בכיתה קיימת מרגע שהתחילו להתקיים כיתות לימוד או ריכוזי לומדים. הדיבר של כיבוד אב ואם לא היה נוצר אילולי היתה קיימת בעיה של מרדנות והפרת גבולות,  אך נראה שהתופעה הולכת ומחמירה בשנים האחרונות ולובשת צורה קיצונית שלא הכרנו עד כה.

אם בעבר, בסמכות המלמד היה להצליף בילד הסורר הרי שהיום המורה מוצא עצמו, לעתים, חסר אונים מול ילד (או גרוע מכך, ילדים) מרדן, חוצפן וחסר גבולות. איני בא להצדיק, חלילה, את הענישה הגופנית. במקרים רבים היא השפילה ואפילו פגעה פיזית בילד ובוודאי שלא תרמה לחינוכו, אך הסרת הסנקציה הזו ללא כלים מעשיים לריסון ילדים חסרי גבולות עלולים לפגוע לא רק בילד ובמורה אלא בכל ילדי הכיתה.

במסגרת לימודי רפואה סינית נידונים גורמים שונים למרדנות וחסר גבולות בילד ובמבוגר. במקרים לא שכיחים מדובר בהפרעה התנהגותית קיצונית או בסוגיה פסיכיאטרית ובמקרים שונים מדובר בהפרעת קשב והיפראקטיביות ADHD , אך ברוב גדול  של המקרים מדובר בילד שאינו מכיר את גבולותיו ולא פעם, הוא גם ילד להורה עם התנהגות דומה. מילים אין ספור נכתבו בנושא זה אולם חשוב לזכור שתופעה של חוסר גבולות יכולה להעצים לא רק בשל כישורי חיים וחינוך סביבתי לקוי אלא גם בגלל בעיות רפואיות מגוונות כמו בעיות בבלוטת התריס, תסמונות גנטיות מסוימות ואפילו אנמיה. אך יותר מכל, חשוב לזכור שעייפות ורעב הם מרכיבי האימפולסיביות השכיחים ביותר עבור הילד.

הרפואה הסינית מתייחסת לאדם כמיקרו לעומת סביבתו שהיא המאקרו. מכאן, ניתן להקיש שכאשר ילד פורץ גבולות הוא נמצא במצב "עודף" לכאורה, או שסביבתו נמצאת במצב "חסר" או שקיים מצב מעורב של "עודף וחסר".

כולנו מכירים את תופעת הילד הלא רגוע, נרגן ובוכה כאשר הוא לא ישן מספיק שעות לילה או כאשר הוא רעב. תופעה זו קיימת גם במבוגרים אך שם הם יודעים איך להסוות את התסמינים במידת מה. לכל אדם סף אחר כך שאדם עייף אחד יעצור את מכוניתו בצד הדרך כדי להתרענן ולנוח אך רבים אחרים דווקא יגבירו מהירות כדי להציף עצמם באדרנאלין ולחוש תחושה מדומה של עירנות.  כך גם הילד בכיתה. כאשר הוא עייף הוא יכול לשקוע ל"ציפה" ולהתנתק מהמעשה בכיתה אך ילד אחר יגיב בנסיון להעיר עצמו על ידי פטפוט, הרעדת כסא ובמקרים רבים אף התחצפות ושבירת גבולות, בעיקר אם הוא מזהה חולשה מצד הסמכות שאמורה לשמור עליו בגבולותיו.

גישה משולבת של הרפואה הסינית המסורתית, רפואה ממסדית וגישות חינוך מסוימות מציעה לילד טיפול פרטני יעיל למדי. אך מה ניתן לעשות כאשר מדובר במספר ילדים דומיננטיים בכיתה אשר הופכים לפחות שליש משעות הלימוד לבעיית משמעת מתמשכת? אין ספק שלהרתעה יש חשיבות משל עצמה אך, כפי שהרפואה הסינית טוענת, "יש לטפל בשורש ולא רק בענפים". 

מכאן שנחוצה התערבות אקטיבית להקניית הרגלי חיים עוד מהבית. ככל ששליטת המורה מוגבלת על הנעשה בבית (המורה לא קובע באיזו שעת ערב הטלוויזיה או המחשב יסגרו) , ניתן לטפטף את החשיבות של ארוחת הבוקר ושנת לילה מספקת בכל שיעור (מחישוב שעות שינה נחוצות בשיעור מתמטיקה ועד עריכת יומן תזונת הבוקר בשיעור מדעים) עד להטמעת הנושא כקוד שצריך לקבל.  לעתים, הבדל של שעת שינה אחת או פרוסת לחם קטנה בבוקר יכולים לעשות הבדל משמעותי בהתנהגות הילד ויכולתו לספוג מידע.

כלים מעולם הרפואה הסינית

לצד טיפול חינוכי, הצבת תוצאות לכל מעשה של הילד, שיתוף ההורים וטיפול פרטני אנו מכירים מספר כלים מתוך העולם הסיני שעשויים להשתלב עם הכלים המקובלים להצבת גבולות בכיתה. לדוגמא:

חינוך לסדר יום: בנוסף להמלצות הנוגעות לגבי שעות שינה וארוחת בוקר יש לעודד את הילד לסדר יום קבוע. כחלק ממשימות בית הספר ניתן לבקש מהילדים לבנות יומן  ובו הם מתעדים את סדר היום שלהם. ילדים שלא יביאו את היומן יאותרו כבעלי בעיה שצריך לטפל בה. ילדים שימציאו יומן, לפחות יבינו מהו סדר היום המומלץ. ניתן לעודד את הילד לבצע מטלה זו יחד עם הוריו.

תרגילי נשימה: על פי גישת הרפואה הסינית, התגברות על חסר אנרגטי (המכונה בסינית צ'י) נעשית באמצעות אכילה, שינה אך גם נשימה. שילוב תרגילי נשימה ולעתים גם תרגילי הרפיה יכול להרגיע כיתה רועשת ולשפר את הריכוז לזמן שנותר עד ההפסקה. הדקות המועטות שמוקדשות לתרגול כזה פעם ביום חוסכות שעות משמעת רבות.

הפסקת שיאצו: שיאצו היא שיטת טיפול במגע. בשיטה זו ניתן ללמד את התלמידים כיצד להרפות את הכתפיים והראש, להרגיע מתח ולהקל על עייפות. השיטה גם מחנכת את הילד המטפל להיות קשוב לזה שמקבל את הטיפול ולכן מטפחת אמפתיה ורגישות כלפי הזולת. דרך השיאצו הילד לומד להרפות ולווסת את נשימתו מה שמצמצם אירועי אלימות ומשפר את התקשורת הלא מילולית בכיתה. עם זאת, לצורך הנחיית התרגול יש לעבור הכשרה מינימלית ולקבל אישור מהנהלת בית הספר וההורים.

לסיכום

קיים מגוון רב של שיטות המאפשרות למורה התמודדות עם כיתה רועשת ופורצת גבולות. במאמר זה הוצגו גישות משלימות היכולות להשתלב עם הגישות המקובלות ולהרחיב את סל הכלים הכיתתי ליצירת אטמוספרה רגועה של למידה והפקת תועלת.   יש לזכור כי בצד הטיפול הכיתתי חשוב לשים דגש על הטיפול הפרטני בילד. ניתן להעמיק בנושא דרך המאמר: הילד החוצפן וחסר הגבולות.