בכנס מו"ח; "מה באמת עושים בני הנוער באינטרנט"

כנס מו"ח ה-21 של האיגוד הישראלי לטכנולוגיות בחינוך התקיים השבוע במלון דן פנורמה בתל אביב. בכנס התקיימו עשרות הרצאות ודיונים שבהם הוצגו, בין היתר, תוכניות לימודים מתוקשבות, יוזמות אינטרנט בית ספריות, מחקרים על השימוש במחשוב ובאינטרנט במערכת החינוך ועוד.

באחד המושבים בכנס, בנושא "סביבות וירטואליות, למידה מקוונת והוראה והדרכה אקדמית מתוקשבת", ערכה סמנכ"ל פדגוגי של רשת אמי"ת, מור דשן, סקירה בנושא "מה באמת עושים בני הנוער באינטרנט?"

לדברי דשן, היחס בין מספר המחשבים למספר התלמידים במערכת החינוך לא עלה ואף נמצא בירידה. המחשב האישי ויישומיו עדיין אינם מהווים כלי עבודה טבעי בבתיה"ס. לעומת זאת, מספר המחשבים המחוברים לאינטרנט בבתי התלמידים גדל והולך ומטביע חותם על דרכי השימוש שלהם בטכנולוגיה זאת.

לדבריה, תלמידים בכל הגילאים משתמשים בראש וראשונה באינטרנט כאמצעי לתקשורת מיידית, בעיקר באמצעות המסנג'ר או ICQ,לעומת המבוגרים שמעדיפים להשתמש בדואר האלקטרוני. לטענתה, העדפת בני הנוער את השיחה הווירטואלית בערוצים המיידיים על פני הדואר האלקטרוני, פיתחה אצלם תרבות כתיבה "סלנגית", שאינה מדקדקת בכתיב ובדקדוק, ומשרישה אצל התלמידים סגנון כתיבה לקוי גם בביה"ס.

לדברי דשן, האינטרנט משמש את התלמידים גם כמקור מידע, אך רק מעט מאוד בנושאים חדשותיים או בנושאים לימודיים. מרבית השימוש באינטרנט כמקור מידע של הבנים מתמקד בנושאי ספורט ושל הבנות באופנה. כל בני הנוער מתעניינים במוסיקה וקולנוע . לטענתה, כאשר כבר נעשה שימוש של תלמידים באינטרנט כמקור מידע לעבודות חקר, הוא בעיקר בשיטת "גזור והדבק" בתוספת תיקונים "קוסמטיים". לדברי,ה אמנם מעבד התמלילים ותוכנת המצגות משמשים תלמידים רבים להכנת עבודות לבתיה"ס, אולם במקרים רבים מיומנויות תרגום המידע מהאינטרנט לידע אינו נעשה כראוי.

הבעיה המרכזית של התלמידים בפעילותם באינטרנט נובעת לדעתה מכך שהם עצמאיים לחלוטין בשימוש במחשב הביתי, ומקבלים מעט מאוד הכוונה מצד ההורים או המורים. אמנם תוך כדי הפעילות רוכשים התלמידים מיומנויות רבות, אך הפוטנציאל החינוכי והלימודי האמיתי של האינטרנט לא ממומש.

עמית רומנו, מורה המוביל ניסוי משולב תקשוב בשם "מלמידה משמעותית לעשייה חברתית" בביה"ס הניסויי ויצ"ו הדסים הציג בכנס מו"ח צד מוזנח, לדעתו, של הלמידה המתוקשבת בבתיה"ס – פיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות. לדבריו הוא נתקל יותר ויותר בתלמידים הנמצאים במצוקה רגשית כתוצאה משיטת הלמידה המתוקשבת; לא אחת פרצו תלמידים בבכי כשקובץ נמחק להם בטעות או כתוצאה מתקלה. פעמים רבות גם טוענים תלמידים, כי הם לא מספיקים לעמוד בקצב והלחץ עליהם הוא גדול מידי. לדבריו, טענות דומות היו קיימות גם לפני עידן המחשבים בחינוך, אבל הלמידה המתוקשבת הגבירה את הלחצים על התלמיד. רומנו מוסיף, כי המסגרות המכשירות מורים חדשים וותיקים כוללות אמנם ברובן קורסים בשימוש במחשב, באתיקה ברשת ועוד, אך לא קורסים להכשרת מורים להעניק לתלמידים כלים להתמודדות עם הלחץ שבעבודה בסביבה מתוקשבת. כלים, כמו מיומנויות עבודת צוות, ניהול וניצול זמן יעילים, יכולת הפרדה בין עיקר וטפל והיכולת להתנתק מהלחץ וליהנות מהדברים הקטנים. לדעתו, יש להכשיר את המורים כדי שיוכלו לתת תשובות נכונות לבעיות רגשיות וחברתיות שמתעוררות כתוצאה מהשינוי בדרכי ההוראה ובתפקיד המורה במאה ה-21.