בשנת תשס"ה נבחנו כ-2,500 תלמידים בבחינות בגרות מתוקשבות, רובם בנתיב הטכנולוגי ורק כחמישית מהם בנתיב העיוני. נתונים אלה הציגו ד"ר טלי פרוינד ויעקב שוורץ ממטח, ביום עיון בנושא "כיוונים חדשים בהערכה ומדידה", שהתקיים לאחרונה במכון סאלד. פרוינד ושוורץ דיווחו ביום העיון על תהליך פיתוחן, תפעולן והערכתן של בחינות הבגרות המתוקשבות בישראל. לדבריהם, הסנונית הראשונה של הבחינות המתוקשבות הייתה בשנת 2000 באדריכלות בנתיב הטכנולוגי. לדברי שוורץ, הצורך בבחינה מתוקשבת במקצוע זה נוצר מאחר ותהליך ההוראה שלוהפך כולו למתוקשב, ושוב לא היה אפשר לדרוש מהתלמידים להיבחן עם נייר ועיפרון. אשתקד יזם אגף הבחינות במשה"ח את הפעלתה של בחינת בגרות מתוקשבת גם בנתיב העיוני. מפמ"רית הגיאוגרפיה הייתה החלוצה בתחום, ובקיץ שעבר נבחנו 521 תלמידים מ-38 בתי ספר ביחידת לימוד מתוקשבת בגיאוגרפיה. יש לציין, כי הבחינה בגיאוגרפיה התקיימה בעת ובעונה אחת בשני נוסחים על פי בחירת התלמידים; נוסח הנייר והנוסח הממוחשב. כדי שלתלמידים שבחרו בנוסח הממוחשב לא יהיה יתרון על פני חבריהם, הושם דגש על כך ששני הנוסחים יהיו זהים. למרות זאת, ניתוח ראשוני של תוצאות הבחינה הראה, כי הישגי התלמידים שנבחנו באמצעות השאלון המתוקשב היו גבוהים בממוצע מאלה של התלמידים שנבחנו באמצעות שאלון נייר. בניתוח מתקדם יותר, הושוו ציוני התלמידים שנבחנו בשאלון המתוקשב לציוני מדגם של תלמידים, מאותם בתי"ס, שנבחנו באמצעות שאלון נייר וציוני המגן שלהם היו דומים. בניתוח זה לא נמצא פער משמעותי בין ציוני התלמידים בשתי הקבוצות. החוקרים מסבירים את הציונים הגבוהים בבגרות המתוקשבת בכך, שהתלמידים שבחרו להיבחן בדרך זו היו מלכתחילה בעלי הישגים או מוטיבציה גבוהים יותר מחבריהם. החוקרים גם ציינו, כי התלמידים, המורים ורכזי המחשוב הביעו שביעות רצון מההכנה והתרגול שעברו לקראת הבחינה המתוקשבת, כמו גם מהתמיכה הטכנית וממימשק הבחינה. המורים גם הביעו עמדות חיוביות כלפי הוראה, למידה והערכה בסביבה מתוקשבת. לעומת זאת, עמדות התלמידים לגבי הלמידה והבחינה המתוקשבת היו ומעורבות. החוקרים מנו בהרצאתם את היתרונות והחסרונות של הבחינה המתוקשבת. היתרונות הם; התאמה לדרכי למידה חדשניות - בבחינות שלהן יש רק נוסח מתוקשב ניתן לעשות שימוש במצגות, סרטוני וידאו, ועוד. גם המשימות שניתנות לתלמידים בבחינות כאלו עשויות להיות חדשניות, למשל חיפוש במאגרי מידע. הבחינות המתוקשבות גם עשויות להביא לשיפור איכות הערכה - פחות הסתמכות על מעריכים אנושיים ומיפוי מדויק יותר של יכולות הנבחנים. יתרון נוסף של הבחינה המתוקשבת הוא הפנייתה לאוכלוסיות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, במיוחד תלמידים עם לקויי למידה המתקשים בכתיבה. לדברי החוקרים, השימוש במחשב מאפשר פעמים רבות לתלמידים אלה להתמקד בתכנים במבחן במקום בבעיות הכתיבה שלהם, ולהתמודד כשווים מול שווים עם התלמידים הרגילים. הבחינה המתוקשבת גם מאפשרת את קיצור זמן הבדיקה, צמצום עלויות של שימוש בנייר ואחזור של פריטים מהן לבחינות בעתיד. יתרון נוסף הוא, שהבחינה המתוקשבת מביאה מורים רבים לשילוב מוגבר של המחשב בהוראה במהלך שנת הלימודים. גם החסרונות של השימוש בבחינה המתוקשבת שמנו החוקרים אינם מעטים. החסרונות הם; צוותים בית ספריים רבים אינם מיומנים עדיין להפעיל בחינות מתוקשבות. תשתית מחשבים לא מספקת בכמותה ובאיכותה בבתיה"ס, הצורך להכין ולתרגל את התלמידים לקראת הבחינות, הקושי שבפיתוח גרסה מתוקשבת שתהיה זהה לחלוטין לגרסת הנייר (כשיש לבחינה שתי גרסאות), תקלות במחשבים ובתשתית בעת הבחינה, פריצות של האקרים לשאלון הבחינה ועוד. |
.png?BannerID=201 "טבע מעודכן")
.jpg?BannerID=247 "סמינר הקיבוצים 12")
