מנהלת המחלקה לליקוי למידה; כ-30% מהתלמידים שביקשו השנה התאמות נדחו

כ-30% מהתלמידים שפנו השנה לקבל התאמות בבחינות נידחו, כך מסרה מנהלת המחלקה לליקוי למידה בשפ"י, ד"ר יהודית אלדור. לדבריה מאז נקבע, לפני שלוש שנים, כי המלצות מכוני האבחון לא יאושרו אוטומטית בבתיה"ס ויצטרכו לעבור בדיקה ואישור של ועדות מקצועיות מחוזיות, ניתנות יותר התאמות לתלמידים הראויים לכך. קודם לכן היה תחום אבחון ליקויי למידה פרוץ, וניתן להניח שאצל כל תלמיד שהוריו שילמו עבור אבחון נמצא איזה שהוא ליקוי למידה שהעניק לו התאמות. בוועדות המחוזיות משתתפים פסיכולוג המתמחה בלקויות למידה, מאבחן דידקטי ומפקח מטעם המחוז. אנשי המקצוע בוועדות בודקים את האבחונים עצמם ולא רק את דף ההמלצות של מכוני האבחון. הסיבה לכך, לדברי אלדור, היא שאבחונים מקצועיים מפורטים קשה יותר לאנשי מכוני האבחון הפרטיים "ליפות" מאשר מכתבי המלצה. כמו כן, בודקות הוועדות חוות דעת מפורטות על התלמיד מביה"ס. המהלך של הקמת הוועדות המחוזיות חשף, לדברי אלדור, ליקויים ובעיות חמורות , כמו מחסור גדול באנשי מקצוע לאבחון ואיתור ליקויי למידה באזורים ומגזרים שונים, למשל במגזר הערבי. כמו כן, נחשפו לדבריה, ליקויים קשים בבתי"ס, כמו חוסר מידע של המורים על תלמידים ובעיותיהם, ומחסור גדול שלהם בכלים לאיתור תלמידים לקויי למידה. לדברי אלדור, לא אחוז התלמידים הנדחים על ידי הוועדות הוא החשוב, אלא האם הקמתן תרמה לצמצום הפער העצום שהיה בין מחוזות, אזורים ומגזרים שונים בשיעור בעלי לקויות הלמידה. לטענתה הפער אכן הצטמצם, אך עדיין קיים; רק כשיהיה אחוז דומה של התפלגות תלמידים לקויי למידה בכל המחוזות והמגזרים אפשר יהיה לדבר על הצלחת הפעולה. לדברי אלדור, ישנן אוכלוסיות שבהן יש תת אבחונים ולכן יש שיעור נמוך מאוד של תלמידים הנחשבים כלקויי למידה. במגזר הערבי, למשל, עד לאחרונה אובחנו רק 0.8% מהתלמידים כלקויי למידה. לשם השוואה על פי הערכת חוקרים, סובלת מלקויי למידה כ-15% מכלל אוכלוסיית התלמידים בישראל. לדברי אלדור, בעקבות המלחמה הוזרמו תקציבים רבים לצפון וניתן היה למממן אבחונים. "אבל אז גילינו שאין כמעט אנשי מקצוע במגזר שיעשו את האבחונים. החלטנו שעלינו לסייע ולאתר לפחות חלק מהתלמידים לקויי הלמידה. נכנסנו למספר בתי"ס תיכוניים גדולים ועשינו בתוכם ועדות אבחון. במקביל התחלנו להכשיר אנשי מקצוע במגזר הערבי" מספרת אלדור. לדברי אלדור, במחוזות צפון ודרום עדיין קיימים פערים בשיעור תלמידים לקויי הלמידה לעומת מחוזות ת"א והמרכז, מכיוון שהאבחון עצמו אינו חלק מהשירותים שמערכת החינוך מעניקה לתלמידים. משה"ח אומנם מממן כ-1,500 אבחונים מידי שנה לתלמידים מאוכלוסיות חלשות, אבל עדיין תלמידים לקויי למידה לא מעטים אינם זוכים לאבחון. את הפערים שעדיין קיימים באבחון לקויי למידה באוכלוסיות שונות עתידה לבטל ערכת מבחנים חדשה בשם אלו"ל (ראשי תיבות של איתור ליקויי למידה וקשיי למידה). על פיתוח הערכה עמלו בשנתיים האחרונות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, בתקציב של 1.5 מיליון דולר מקרן אמריקנית. לדברי אלדור, משה"ח, שסייע מעט במימון הפיתוח (בכ-300 אלף ש"ח), היה מעורב בכל שלביו. לדבריה, מדובר בפיתוח שעשוי להוביל למהפכה של ממש במערכת החינוך בתוך שנים מעטות. הערכה תאפשר למורים בביה"ס לאתר את התלמידים לקויי הלמידה. הערכה בנויה כחוברות עבודה, שיחולקו לכל תלמידי הכיתה, ועל פי תשובותיהם יאותרו התלמידים בעלי לקויות הלמידה. הכלי פותח כדי שיתאים לאיתור לקויי למידה מכיתה א' ועד כיתה י'. ניתן יהיה להעביר את המבחן במספר נקודות זמן, למשל בכיתות א', ג' ו-ז'. כמו כן ניתן יהיה לבדוק פרמטרים נוספים, כמו שינויים שחלו בהתמודדות התלמיד עם הלקות. בנוסף ניתן יהיה לבחון אם ההתאמות שהוענקו לתלמיד סייעו לו בלימודיו, וכן את פועלו של ביה"ס לקידומו. כך גם לא ייווצר המצב האבסורדי הקיים כיום, לדברי אלדור, שבו עד לכיתה י' קיים תת אבחון של תלמידים במערכת החינוך ורק לקראת הבגרויות בכיתה י' לפתע יש יתר אבחון. "תלמיד לקוי למידה הוא כזה מלידתו. לכן יש לאבחן אותו כמה שיותר מוקדם, ולא להשאיר את האחריות להורים, שלפעמים הם חסרי מודעות לבעיותיו", אומרת אלדור. האיתור בגיל צעיר גם יתרום לכך שהטיפול בתלמיד ייעשה מוקדם וימנע התפתחותן של בעיות לימודיות ופסיכולוגיות רבות, כמו דימוי עצמי נמוך. בעיות אלה מאפיינות תלמידים לקויי למידה, שלא טופלו בגיל צעיר. לדברי אלדור, מערכת אלו"ל היא גם הראשונה בהיסטוריה של מערכת החינוך שפותחה בו זמנית בעברית ובערבית. הכנסת אלו"ל למערכת החינוך תהיה מלווה בהשתלמויות של כל צוות המורים בבתיה"ס. המורים יונחו כיצד להשתמש בערכה, כיצד להפיק דו"חות על התלמידים, וכיצד לבנות עבורם תוכניות התערבות. כמו כן, בכל בי"ס יהיה חייב להיות מורה שישמש כמת"ל - מעריך תפקודי למידה. מדובר במורה בפועל, שיוכשר כמאבחן בקורס בן שלוש שנים. המורה יקבל בתום הקורס תעודת "מורה מאבחן לקויות למידה", וחלק ממשרתו בביה"ס יוקדש לאבחון. קורסים למת"לים כבר נפתחו השנה באוניברסיטאות חיפה וירושלים ובמכללות לוינסקי, תלפיות ובית ברל, בפיקוח משה"ח. לקראת סוף שנת הלימודים הנוכחית יתקיים ניסוי ראשון בשימוש באלו"ל ב-35 בתי"ס יסודיים וחטיבות ביניים. בשנה הבאה יתקיים ניסוי גדול יותר. הניסויים ילוו במחקר של הראמ"ה. לדברי אלדור, לאלו"ל פוטנציאל דרמטי לאיתור תלמידים לקויי למידה ולצמצום פערים בטיפול בהם, אם יימצא למשה"ח התקציב להטמיעה בכלל מערכת החינוך.