למידה/הוראה פעילה בהכשרת מורים בקורס "יישומי מחשב לגיל הרך" בעזרת אתר מלווה קורס

רקע
      במסגרת ההכשרה להוראה במסלול לגיל הרך  במכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה מתקיים הקורס יישומי מחשב לגיל הרך (ראה נספח מס'1). מטרת הקורס הינה להקנות מיומנויות לשימוש עצמאי בטכנולוגיות מידע ותוכנה ולשילובה בתהליך ההוראה והלמידה של הסטודנט. קורס זה מועבר תוך הקפדה על שילוב גישת הוראה/ למידה – פעילה. לקורס זה נבנה אתר מלווה המאפשר לסטודנט לגלות לחקור, ולהבנות מידע ומיומנויות באופן עצמאי.

הקדמה

      מכללות לעובדי הוראה נלמדים נושאים רבים ומגוונים שאמורים להכין את בוגריו ליישומם בשטח, לעיתים תכופות אנו רואים כי קיים פער גדול בין מה שלמדו הסטודנטים במסגרת ההכשרה לבין היישום בשטח.

    השאלה הנשאלת היא: מדוע ?

" על הסטודנטים לעשות יותר מאשר להקשיב........ עליהם לקרוא , לכתוב , לדון , להשתתף בפתרון בעיות ........ על הסטודנטים להשתתף באופן פעיל בעשייה של ממש ובחשיבה על עשייה זו " Chickering& Gamson, 1987))

הנני מאמינה שהתשובה טמונה בשיטות ההוראה המסורתיות הנהוגות בהוראה בכלל ובהוראת מבוגרים בפרט.

אנו עדים לרוב להוראה פרונטאלית המתבססת על הרצאות סיכומים ומבחנים.

הנני מאמינה שיש לבחון את האפשרות לגוון את שיטות ההוראה כדי לקדם את הלומד לקראת ישום הנלמד.

    השימוש בשיטות הוראה פעילות ומגוונות יובילו את הלומד לחקירה וגילוי, לשאילת שאלות, לפתרון בעיות ליישום הנלמד בכיתת ההתנסות תוך משא ומתן עם העולם הפיסי והאנושי, תוך הנאה מתהליך הלמידה.

רקע תיאורטי

דיואי (1938) טען שבית הספר הינה מסגרת של חיים, ולא רק הכנה לחיים, למידה הינה התנסות משותפת לילדים ולמבוגרים בפתרון בעיות של ממש. לטענתו הילד הינו ייצור פעיל, המגיב לסביבתו ונהנה להתמודד עם אתגרים שהסביבה מזמנת. המורה דואג לגירויים, מכוון, מסייע, אך נקודת המוצא היא הילד. תפקידו של המורה לתווך בין עולם הילד ועולם הדעת.

פיאז'ה (1977) טען כי תפקיד החינוך איננו להקנות שליטה באמיתות מוכנות, אלא תפקידו להוביל לגילוי האמיתות ודרך השימוש בהן. הלמידה צריכה להיות תהליך פעיל, לטענתו פדגוגיה טובה צריכה לכלול הצגה של מצבים, בהם הלומד עורך ניסויים, בא במגע ישיר עם אנשים בתהליך הלמידה. התנסות ישירה כבסיס ללמידה משמעותית.

רוג'רס טען כי אדם משכיל הוא מי שלמד ללמוד, לטענתו תפקיד המורה בבית הספר הוא לסייע ללמוד בלמידתו ולא ללמדו חומר.

סולמון ופרקינס (1996) טוענים כי "רכישה של ידע איננה פעולה פשוטה וישירה של העברה, צבירה או הפנמה, אלא עיסוק פעיל של הלומד באיסוף, בהרחבה, בשחזור, בפרוש, או במינוח רחב יותר, בבנייה של ידע בעזרת חומרי הגלם של הניסיון והמידע המסופק לו"

     ליפשיץ (תשנ''ו) מנסה להגדיר את המושגים:

הוראה פעלתנית- סגנון של אינטראקציה בין מורה לתלמיד, המעורר את הלומד לפעילות שיש בה כדי להשפיע על צמיחתו הרוחנית ועל תהליכי ההתפתחות שלו. פעילות המביאה ליצירת מושגים והרחבתם, להבנת עקרונות, להבנת תופעות והקשרים שביניהן, לחקירת תופעות ופתרון בעיות. פעילות המביאה לפיתוח תהליכים רגשיים וחברתיים. הוראה המביאה את הלומד לפעילות לימודית באמצעים מגוונים ובשיטות שונות.

למידה פעילה - תהליך המוביל את הלומד לחקירה וגילוי, לשאילת שאלות ברמות שונות ולפתרון בעיות. כל זאת תוך משא ומתן עם העולם הפיסי והאנושי, והפקת הנאה מעצם התהליך, המלווה במוטיבציה פנימית ובנטילת אחריות על הלמידה. למידה פעילה היא אותה למידה, אשר תוך תהליך חוויתי מביאה את הלומד לביטוי הייחודי שבו, בהתאם לכישוריו ולסגנונו האישי, ומביאה אותו להיות לומד עצמאי וחושב רב כיוונית.

            הריסון וגלובמן , הרץ ולזרוביץ נותנים כווני יישום בלמידה פעילה:

הם טוענים שלמידה פעילה צריכה להיות מלווה ביחסים בין אישיים, שימוש במגוון של שיטות הוראה, גמישות בארגון הסביבה הלימודית, גישה דמוקרטית ביחסי סמכות וקבלת החלטות, מתן דגש על חשיבה ומיומנויות למידה  ושימוש בהערכה כמשוב ולא לצורך דירוג.

צ'רלס בונוול וג'יימס א' אייסון (1991 ) דנו בנושא– כיצד לשלב למידה פעילה במוסדות להשכלה גבוהה. הם טענו שיש לערב ולשתף את הסטודנטים באורח פעיל בתהליך הלמידה, על- ידי הכנסת שינוי בהרצאה המסורתית. הם מציעים דרכים שונות המסתמכות על מחקרים ומציעים: השתהות של שלוש פעמים במהלך ההרצאה, שיתוף הסטודנטים במהלך ההרצאה, מתן תרגיל כתיבה קצר, דיון כיתתי, עריכת שתי הרצאות קצרות וביניהן עבודה בקבוצות קטנות, עריכת הרצאות מודרכות שבהן הסטודנטים מאזינים במשך עשרים– שלושים דקות להרצאה מבלי לערוך רשימות, ולאחריה הם כותבים במשך חמש דקות את מה שהם זוכרים, את יתרת השיעור הם מעבירים בקבוצות עבודה קטנות, חקר של מיקרים, שימוש בחומרים חזותיים, משחקי תפקידים ופתרון בעיות.

תאור השיעור והאתר המלווה

לקורס יישומי מחשב לגיל הרך נבנה אתר מלווה, שליווה את הסטודנט בזמן השיעור ולאחריו. השיעור התקיים כשיעור פרונטאלי עם 40 סטודנטים, לכל סטודנט עמדת מחשב. השיעור נפתח בהרצאה קצרה בה מציג המרצה נושא חדש, ואו בעיה המוצגת על- ידי הסטודנטים, הנושאים שנבחרים על-ידי המרצה הם נושאים רלוונטיים לעבודתו של הסטודנט בכיתת ההתנסות, וניתנים ליישום בעזרת כלים פשוטים הנמצאים בכיתות ההתנסות. האתר מכיל מאמרים, הדרכות, אתרים, מטלות, והיצגים של המרצה ושל הסטודנטים.

בהמשך השיעור הסטודנטים מתרגלים וחוקרים את שהוצג בתחילת השיעור בעזרת מטלות, כלים ומידע המוצג באתר המלווה, והמרצה פנוי לסייע באופן פרטני, הסטודנטים יכולים להסתייע זה בזה ואו לבחור לעבוד לבד. האתר המלווה נותן לסטודנטים מאגר של כלים כדי שיוכלו באופן עצמאי לפתור בעיות לחקור ולבנות מערכי למידה לתלמידיהם.