האתגר שבהערכת עבודה מידענית

הסביבה המתוקשבת מאפשרת גישה לכמות מידע עצומה, ולכן אין זה מפתיע שהמידענות המתוקשבת משולבת יותר ויותר בשיעורים בכיתות ובשיעורי הבית. מאמר של דליה הלוי, המתפרסם בגיליון 18 של ביטאון האגף לחינוך יסודי, "גולשים ברשת", מפרט את כישורי התלמידים הבאים לידי ביטוי בעבודות המשלבות מידענות מתוקשבת. כמו כן, עוסק המאמר באתגר שמציבה בפני המורים הערכת עבודות כאלו. על פי המאמר, בשנים האחרונות יותר ויותר מורים מודעים לצורך לטפח את המידענות המבוססת על מקורות מידע באינטרנט. כמו כן תלמידים רבים מתייחסים לסביבה המתוקשבת כאל מובנת מאליה, ונעזרים באינטרנט כבסיס ממנו הם שואבים את מקורות המידע שלהם.
על פי המאמר, עולה כיום הצורך להתמודד לא רק עם השאלה כיצד לטפח את הלמידה המידענית בביה"ס, אלא גם כיצד להעריך אותה. המחברת טוענת, כי מידענות בביה"ס היא סוג מיוחד של למידה - למידה חקרנית שבמהלכה התלמיד נעזר במקורות מידע כדי לגבש ידיעותיו ולענות על שאלה המעסיקה אותו. על הלומד המיומן לדעת להגדיר מהו המידע שלו הוא זקוק, כיצד לאתר אותו ולבחור מתוכו, וכיצד לטפל בו בתהליך למידתו.
על פי המאמר, תהליך למידה המשלב מידענות הוא תהליך מורכב וארוך טווח, ומעורבים בו מגוון גדול של כישורים שאינם כוללים רק ידע ומיומנויות: כישורים אישיותיים - כמו סקרנות ורצון לדעת, ביטחון עצמי לצאת לדרך לא פשוטה, יכולת בחירה וקבלת החלטות מתוך מודעות, הפעלת בקרה ותיקון עצמי, אחריות על תהליך הלמידה והן על התוצר, התמדה וסבלנות .
כישורים חברתיים ותקשורתיים  - כמו יכולות של למידה משותפת ועבודת צוות.
בנוסף כוללים כישורי הלמידה המידעניים גם את היכולת לעשות שימוש יעיל בכלים לטיפול במידע, שליטה בכלים האינטרנטיים לאיתור ואחזור המידע.
כמו כן נדרשים מהתלמיד כישורי שפה ואוריינות, כמו היכולת לקרוא להבין טקסטים מסוגים שונים ומידע ויזואלי, כמו מצגות ומוליטימדיה, כישורי חשיבה, כמו הבנה ופתרון בעיות, טיעון והנמקה, הערכה ובקורת, הסקה, מיון והכללה, השוואה וקישור לידע קודם ועוד.
כישורים אלו מאפיינים אמנם כל למידה, אבל בולטים במיוחד במידענות, מכיוון שהלומד נדרש בה לרוב לעבודה עצמאית.
הלוי טוענת, כי לאופי הלמידה המידענית השפעה על הערכתה; כשם שהכישורים הנדרשים לה הם מורכבים, כך רבים הנושאים שיש להתייחס אליהם בהערכה של תוצרי הלמידה. בתחום זה אין עדיין מערכת מסודרת של כלי הערכה שאותם אפשר ל"הסיר מן המדף" ולהכניס לכיתה. עם זאת, מורים המעודדים תהליכי למידה כאלה בכיתותיהם היו בוודאי רוצים לעקוב אחר התפתחות הכישורים הרלוונטיים אצל תלמידיהם ולקדם אותם בהתאם לממצאי ההערכה. הערכה זו – ראוי שתעשה בהקשר שבו מתבצעת הלמידה, ולא תסתפק בבחינה של כל תחום כישורים בנפרד מתהליך הלמידה כולו. 
על פי המאמר, הערכת הלמידה המידענית דומה להערכה של כל למידה מורכבת אחרת שאין בה "תשובה אחת נכונה". מסיבה זו ההבדלים בעבודה המשלבת מידענות של תלמידים שונים, אינם מעידים בהכרח על הבדלים ברמת ההצלחה. גם הבדלים בשלבי התהליך המידעני עשויים להיות שונים מלומד אחד לשני, אך מוצלחים ויעילים באותה המידה. לדברי מחברת המאמר, תהליך ההערכה צריך להביא הבדלים אלה בחשבון, ולתגמל את הלומד על שיקולי הדעת שהנחו אותו בבחירותיו השונות לאורך הלמידה. הלוי מוסיפה, כי קביעת מדדים אובייקטיביים לבחינת הצלחת התלמידים בעבודה מידענית היא אתגר חשוב לכותבי הסטנדרטים ולמפתחי הכלים להערכה.

למאמר המלא