בני נוער בסיכון יוצרים קשרים בטוחים

כ-100 אלף ילדים ובני נוער בסיכון חיים כיום בישראל, מתוכם כ–12,000 הנאלצים להתמודד מדי יום ביומו עם מצבי ניתוק, עזובה וניכור קשים. במאגר הפרסומים של מינהל חברה ונוער התפרסם החודש מחקר לקבלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה שערך אורן גור. המחקר ביקש לבדוק את תהליכי השינוי העוברים על בני נוער בשנה הראשונה לשהותם במעון טיפולי לנוער במצוקה.
החוקר מציין, כי מחקרים רבים שנערכו בעשור האחרון בעולם, מצאו השפעה רבה של מערכות היחסים המוקדמות על מהלך ההתפתחות. נער שלא חווה קשר בטוח בילדותו יתקשה מאוד לפתח קשר כזה בעתיד. לעומת זאת מחקרים אחרים מצאו, כי קשר קרוב עם דמות חיצונית, יציבה ומגיבה בחייו של בן הנוער יכול להוות גורם מגונן המסייע לו להתגבר על חוויות התקשרות לא נעימות בילדות.
החוקר בדק האם אכן עשוי נער, השוהה בסביבה הייחודית של המעון הטיפולי, ליצור קשרים בטוחים שיסייעו לו להתגבר על ניסיון העבר שלו בקשרים לא בטוחים עם סביבתו הקרובה. לדברי החוקר, רבים מבני הנוער המגיעים למערכת הטיפול המוסדי אינם מסוגלים לקיים קשרים בטוחים -  קשרים של אמון, אינטימיות ונכונות להיעזר ולהיתמך באחר. לדברי החוקר,המעון הטיפולי מספק לצעירים את כל צרכיהם הפיזיים: תזונה, הגנה, שינה ובריאות, ובעיקר מאפשר יצירת קשרים רבים עם אנשי הצוות לאורך כל שעות היממה. המבנה הייחודי של המעון הטיפולי יוצר סביבה עקבית ובטוחה.
המחקר בחן את הכוח המיטיב הטמון בהתקשרויות של הצעירים עם הצוות במעון הטיפולי, ובמיוחד את הכוח הטמון בתפיסת הצעירים את אנשי הצוות כ"בסיס בטוח". המחקר עקב אחר התהליך שעברו 131 בני נוער במצוקה בגילאי 12-18, ב-31 מעונות טיפוליים בישראל. במחקר גם השתתפו 256 אנשי צוות שטיפלו בבני הנוער במעונות. המחקר כלל ארבעה זמני מדידה שונים: עם קליטת הנער במעון, שלושה חודשים לאחר הקליטה,  6 חודשים לאחר הקליטה ושנה לאחר הקליטה . בכל אחד מזמני המדידה נאסף מידע על ההתקשרות של בן הנוער עם אנשי צוות שונים במעון  ועל התפקוד הרגשי וההתנהגותי שלו. המידע נאסף באמצעות שאלוני דיווח עצמי, וראיונות מובנים לבדיקת היחסים הבין אישיים של בן הנוער. במקביל, התבקשו אנשי הצוות להעריך את הסתגלות בני הנוער והמידה שבה לדעתם בני הנוער תופסים אותם, אנשי הצוות, כבסיס בטוח.
המחקר מצא, כי למרות ניסיון העבר של הצעירים בקשרים לא בטוחים, הביא הקשר שיצרו עם אנשי הצוות לשיפור בתפקוד הרגשי וההתנהגותי שלהם במעון. רמות רגשות הכעס, רגשות הדיכאון ובעיות ההתנהגות של בני הנוער ירדו לאורך תקופת המחקר, ובמקביל עלתה רמת הרגשות החיוביים שלהם. עוד התברר כי משתתפים שחשו ביטחון ביחסיהם עם הצוות היו פחות חרדים גם בקשרים בין אישיים אחרים, ואף תפסו את הוריהם בצורה חיובית יותר לאחר שנה של שהות במעון.
את המחקר המלא ניתן לקורא באתר מאגר הפרסומים של מינהל חברה ונוער