בחינות בגרות מתוקשבות בישראל

בחינות בגרות מתוקשבות החלו בישראל כבר בשנת 1999 במקצועות האדריכלות והביוטכנולוגיה. בשמונה השנים שחלפו מאז, לא נוספו בחינות בגרות מתוקשבות במקצועות רבים. מצגת המופיעה באתר מטח, הארגון המנהל את הבחינות המתוקשבות, מפרטת את יתרונות שיטת הבגרות המקוונת ומתארת מחקר שליווה את הבגרות המקוונת בגיאוגרפיה, שפותחה לפני כשלוש שנים.
על פי המצגת, היתרונות העיקריים שבשימוש בסביבה המתוקשבת לבחינות הן: התאמת ההערכה לתהליכי הוראה-למידה חדשניים, פיתוח משימות חדשניות ומאתגרות, שיפור איכות ההערכה וקיצור זמן הערכה, מיפוי מדויק יותר של יכולות הנבחן, מתן מענה לצרכים ייחודיים של תלמידים לקויי למידה, ייעול תהליך ההפצה והאיסוף של השאלונים, איחזור יעיל של פריטי הערכה.
לעומת זאת, המעבר לבגרות מתוקשבת מעמיד מספר קשיים (הקרויים במצגת "אתגרים") והם: נדרשת הכנה מיוחדת של התלמידים לקראת הבחינה, נדרש שיפור המיומנויות של המורים בשילוב המחשב בהוראה, יש להקפיד על שמירת מאפיינים זהים לגרסת הנייר של בחינה, יש להכשיר מעריכים לבדיקת הבחינה המתוקשבת, צריך לבדוק כיצד משפיעה הבחינה המתוקשבת על קבוצות שונות של נבחנים, צריך להביא בחשבון הבדלים ברמת תשתית המחשוב בין בתי"ס שונים ותקלות במחשבים ובתקשורת בעת הבחינה.
במחקר שליווה את הבחינה בגיאוגרפיה השתתפו שלוש קבוצות של תלמידים: 521 תלמידים שנבחנו בגרסה המתוקשבת והיו קבוצת המחקר, ושתי קבוצות השוואה. קבוצות ההשוואה כללו: 621 תלמידים שנבחנו בגרסת הנייר, ולמדו בבתי"ס שבהם נבחנה גם הגרסה המתוקשבת, ו-792 תלמידים שנבחנו בגרסת הנייר, ולמדו בבתי"ס שבהם לא נבחנו כלל תלמידים בגרסה המתוקשבת.
המחקר מצא, כי הציון הממוצע של התלמידים שנבחנו בגרסה המתוקשבת היה 83.62. לעומת זאת הציון הממוצע של התלמידים מאותם בתי"ס, שנבחנו בגרסת הנייר, היה 75.92 בלבד.
הציון הממוצע של התלמידים מבתי"ס שבהם לא נבחנו בגרסה מהתוקשבת היה אף נמוך מזה - 74.48. המחקר גם בדק את עמדות המורים בכיתות שבהם הונהג המבחן המתקושב ומצא, כי 94% מהם היו מרוצים מהמהלך. עם זאת מציינים החוקרים, כי ציוניהם של התלמידים שנבחנו בבגרות המתוקשבת היו גבוהים יותר משל התלמידים האחרים גם במגן ולכן לא ניתן לקבוע חד משמעית, כי לבגרות המתוקשבת הייתה השפעה על הציון.

למצגת המלאה