- ארץ ישראל שלי - יעל אבידר

"דמעות פותחות שערים", אמר רבי נחמן מברסלב, "אבל שירים - מפילים חומות".

חומות רבות קמו בתוך החברה הישראלית בשישים שנות קיומה של המדינה: חומות בין "אשכנזים" ל"ספרדים", בין דתיים לחילוניים, בין ילידי הארץ לעולים, ועוד ועוד.

השירים נותנים בידינו אמצעי לסדוק, ולו במעט, את החומות הללו.

"השירים ליוו תמיד את המפעל הציוני בארץ ישראל. הם תיעדו את מפעלותיהם של החלוצים בארץ. תיארו את רחשי ליבם ותקוותיהם. הם גם הלהיבו את דמיונם של המתעתדים לעלות. השירים פיארו את המעשה הציוני, אך לא הסתירו את הסבל והבדידות, הגבירו את האמונה והתקוות אך לא פעם לגלגו בהומור על אורחות החיים של אנשי הארץ. דומה כי יותר מכל ציירו בעין אוהבת את נופיה של הארץ החדשה."
(יורם טהרלב ומרדכי נאור)

אני גננת ותיקה, המאמינה בהנחלת ערכים בדרכים שונות עוד בגיל הרך.

זה 18 שנים אני שרה בחבורת זמר ואת ארבעת ילדי חינכתי על אהבת ארץ
ישראל ושיריה.

אני רואה חשיבות רבה בשילובו של הזמר העברי בעשייה החינוכית בגן הילדים, כאמצעי לקרב את הילדים לערכי היסוד של מדינת ישראל.

משום כך, מצאתי לנכון להנחיל את ערכי המדינה והקשר אל הארץ באמצעות הזמר העברי.

במהלך שנות עבודתי בגן הילדים, נוכחתי לדעת כי הילדים פתוחים ומוכנים לקבל כל דבר שמובא אליהם, ובלבד שיוגש להם בדרך מעניינת ומובנת, שתתאים לרמה ההתפתחותית שלהם ותלווה באמצעי המחשה.

לפיכך התחלתי,לפני כתשע שנים, לשלב את הזמר העברי בעבודתי החינוכית בגן.

ליקטתי שירים שונים שמספרים על תהליך בנין הארץ ועל הווי החיים בה. על מקומות ואזורים בארץ, על מגוון העדות בארץ וכן שירי התיישבות ועבודה. כדי לקרב את הילדים אל השירים שכתובים, מן הסתם, ב"שפה של מבוגרים", כתבתי לכל שיר סיפור קצר שיסביר את הרעיון שמאחורי השיר. את הסיפור סיפרתי בעזרת אביזרי המחשה, כשרון משחק ועוד כיד הדמיון הטובה.

פתחתי עם השירים:

בדרך לתבור / בנימין אביגל, שלמה וייספיש

אהבת פועלי הבנין / נעמי שמר

טומבללייקה / עממי

הילדים שיתפו פעולה בהתלהבות, ההורים שמחו שסוף סוף הם מכירים שיר שהילד הביא מהגן, והסבתות התרגשו עד דמעות וביקשו הופעות בפני כל המשפחה.

ההחלטה להעלות את כל התוכנית על תקליטור התגבשה בעקבות בקשה חוזרת ונשנית של טטיאנה, חברה טובה שנתנה לי קלטת וביקשה : "תקליטי לי כדי שאוכל לשיר עם הילדה בבית". כשעבדנו על התקליטור היא שמחה לשמוע שהרעיון שלה קורם עור וגידים. סיימנו את ההקלטות בשנת 2002. אז היא כבר היתה חולה מכדי להתעניין.

קיבלתי את הגרפיקה של התקליטור עם כל המלל להגהה במרץ 2005 בשבוע שבו נפטרה.

התקליטור "ארץ ישראל שלי" מוקדש לזכרה של חברתי - טטיאנה חודקו- סטפנוב.

התקליטור כולל אחד עשר שירים נבחרים, שמהווים רצף בתהליך בניין הארץ.

לכל שיר צמוד סיפור מקדים שנכתב בשפה פשוטה יחסית, הנשען על ההיסטוריה של עם ישראל ומחבר את הילד לתוכן השיר ומאפשר לו הבנה והטמעה של מושגי היסוד בשיר.

השירים מוגשים בצורה חפה מעיבודים מסובכים, תוך נאמנות למקור ובצורה שמקלה על לימודו והקנייתו לילדים.

הסיפורים מסופרים באולפן בנוכחות ילדים, כך שמתקיימת אינטראקציה בין המספרת לבין הילדים.

התקליטור "ארץ ישראל שלי" מציג תוכנית ייחודית שמיועדת לגננות, למורות לגיל הרך וכן להורים וילדים.

התוכנית, שנוסתה במספר רב של גנים, נכתבה בידי יעל אבידר - גננת ותיקה ומנוסה ובעלת תואר B.ed בחינוך לגיל הרך.

מטרות

·        טיפוח הקשר אל הארץ ואהבת הארץ, על ידי הנחלת ערכי יסוד חברתיים של שיתוף, חלוציות ועוד.

·        העשרת הידע על העם היהודי בארץ ישראל.

·        חיזוק תחושת השייכות לסביבה החברתית והתרבותית בה חי הילד.

·        חיזוק הקשר בין הילד להוריו באמצעות שירה בצוותא.

·        שילוב תרבויות - חשיפה לתרבויות שונות התורמת ליצירת פתיחות ולקבלת האחר.

·        העשרה לשונית - הכרת סמלים ומושגים המאפיינים את הקשר בין העם לארצו.

·        העשרה מוסיקלית - הכרת מקצבים מוסיקליים וכלי נגינה האופייניים לארצות אחרות.

·        הכרות עם יוצרי הזמר העברי.

·        חשיפה לרפרטואר רחב של שירים מהזמר העברי לתקופותיו.

·        טיפוח מודעות לתחושות ולהנאה המתלווה להאזנה מוסיקלית.

מי ייתן, והנבט הרך שזרעתי "בדרך לתבור" בגן הילדים, יעלה, יגדל וימלא את הארץ, ויהא תרומתי הצנועה לזמר העברי!