פרופ` עדן ביום עיון של להב; ככל שתצפו ליותר - תקבלו יותר

עשרות מנהלי משאבי אנוש והדרכה השתתפו במפגש שעסק באפקט "פיגמליון" בניהול, לפיו ניתן לשנות את ביצועי העובדים בהתאם לציפיות המנהלים מהם. המפגש שהתקיים בלהב (לימודי הכשרה בניהול) בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, אירח את פרופ` דב עדן מהפקולטה לניהול, בעל ניסיון עשיר במחקרי "הנבואה המגשימה את עצמה".
לדבריו, "הנבואה המגשימה את עצמה" היא תופעה כללית ורחבה, נפוצה מאוד בכלכלה ובשוק המניות (כאשר מצפים לנפילה של מנייה, רבים רצים למכור אותה ומביאים בסופו של דבר לנפילתה, גם אם היה סיכוי כלשהו שהיא תתייצב ותצמח).
"ככל שתצפו ליותר תקבלו יותר", הוא משפט המפתח שחזר כחוט השני לאורך הרצאתו של פרופ` דב עדן. לדבריו, כאשר למנהל יש ציפיות גבוהות מהעובד, זה משפיע על מנהיגות המנהל והתנהגותו כלפי העובד בצורה בלתי מודעת, מה שיוצר אצל העובד דימוי עצמי חיובי ומניע אותו לביצועים טובים יותר. "מדובר בתהליך מעגלי, שכן גם הביצועים הטובים של העובד מביאים להגברת ציפיות אצל המנהל שלו", מסביר פרופ` עדן.
ממחקרים רבים שנעשו בתחום "אפקט הפיגמליון" בעולם הניהול, עולה כי קיימים ארבעה גורמים מתווכים בין המנהל לעובד שממנו הוא מצפה ליותר: אווירה תומכת, תשומה רבה יותר של מאמץ ניהולי, מתן הזדמנויות רבות יותר וכן משוב רב ועשיר יותר. "הציפייה שהיא למעשה מחשבה, קוגניציה - יוצרת הבדלים התנהגותיים רבים אצל בעל הציפייה אל מול האדם ממנו הוא מצפה ליותר", אמר עדן.

קיימות דוגמאות בלתי מילוליות רבות ליצירת אווירה תומכת של המנהל כלפי העובד, בהן חיוכים, הנהונים, תדירות גבוהה של קשר עין וקרבה פיזית, זווית כתפיים ישרה, קצב דיבור מהיר (בטוחים שהעובד בעל הפוטנציאל מספיק אינטליגנט בכדי להבין, לעומת עובד פחות אינטליגנט שאליו ידברו לאט בכדי שיבין) ועוד. לרוב, הפעולות הללו נעשות ע"י המנהלים בצורה בלתי מודעת, כשהם למעשה מבצעים מעין אפליה בלתי מכוונת על אותה התנהגות בין עובדים שונים. אפליה זו באה לידי ביטוי גם במתן הזדמנויות בלתי שוות לעובדים השונים - המצופים להצליח מקבלים בדרך-כלל יותר הזדמנויות.
ואולם, כאשר המנהלים עושים זאת מתוך מודעות ובחירה – זו מנהיגות לשמה, וזה משהו שחשוב מאוד לחלחל אותו בתרבות הארגונית הפיגמליונית, באמצעות מנהלי משאבי אנוש והדרכה. למעשה, הציפיות מווסתות את ההתנהגות המנהיגותית של המנהל. 
פרופ` עדן הציג במפגש מספר דוגמאות מעניינות מן השטח, בהן נעשה שימוש מוצלח באפקט פיגמליון. אחת הדוגמאות היא סיפורו המרתק של לי איקוקה יו"ר חברת קרייזלר, לאחר שפוטר מתפקידו כנשיא פורד. קרייזלר בסוף שנות ה-70 עמדה על סף פשיטת רגל בשל משבר בתזרים המזומנים, ופעלה תחת צל של "נבואה שלילית" אותה ניסה Iאיקוקה למנוע באמצעות ניהול  `פיגמליוני`. לאחר שהצהיר כי הוא מאמין בחברה, וכי משכורתו תעמוד על דולר אחד לשנה, הוא גם נקט באקט סמלי והצהיר שהוא לוקח לעצמו אופציה בחברה. בנוסף לכך, הוא יצא במסע פרסום לחברה ששם דגש על הפטריוטיות האמריקאית ושידר חברה בתנופה לקראת ניצחון. בסופו של דבר, ב-1980 החברה זכתה בערבות בסך 1,500,000,000 דולר וכעבור שלוש שנים הצליחה להחזיר את ההלוואות שקיבלה.