פסח

הפסח נמשך שבעה ימים מט"ו בניסן עד כ"א בו.היום הראשון ויומו האחרון של החג הם ימי שבתון, והימים שביניהם - חול המועד. הלילה הראשון של פסח הוא ליל הסדר.
הפסח נחוג כזכר ליציאת מצרים. לפי ההלכה, בפסח אין לאכול חמץ ואין להשאירו ברשותו של יהודי. חמץ הם מאכלים מבצק דגן - חיטה, שעורה, שבולת שועל, כוסמת ושיפון - כי כאשר יצאו בני ישראל בחיפזון ממצרים לא הספיק בצקם להחמיץ.  בערב שלפני ליל הסדר בודקים בכל פינות הבית כדי לוודא שלא נותר אפילו פירור אחד של חמץ בבית. לטקס החיפוש קוראים "ביעור-חמץ". כשם שאסור לאכול חמץ כך אסור לאכול מאכלים שבושלו בכלי חמץ. לכן נוהגים להכין כלים מיוחדים לפסח או לעשותם כשרים לפסח באמצעות טבילתם במים רותחים. למנהג זה קוראים הגעלת כלים.
חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים. פסח הוא גם קיצור מקובל של  זבח הפסח - הקורבן שהיה נשחט ביום י"ד ניסן ונאכל בליל ט"ו - הוא ליל הסדר.
את הפסח הראשון חגגו בני ישראל במצרים וזהו  "פסח מצרים", המתואר בספר שמות, פרק י"ב. כל בית אב מישראל הצטווה קודם היציאה לשחוט שה, קורבן הפסח, לצלותו ולאכלו. את הדם משחו על מזוזות הדלת לאות וסימן כדי שהמלאך הבא להרוג בבכורי מצרים יפסח על ביתם.
בתנ"ך הפסח הוא כינוי לקורבן הפסח וליום י"ד בניסן, שבו היו שוחטים את הפסח החל בצהרים ואוכלים אותו בליל הסדר. החג המתחיל ביום ט"ו בניסן נקרא בתנ"ך "חג-המצות". לפסח שמות נוספים כמו חג החרות. בתפילות החג נקרא הפסח "זמן חרותנו". שם נוסף הוא חג האביב כי נאמר: "הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב" (שמות, י"ג, ד). 
חז"ל החלו לכנות את "חג-המצות" בשם פסח מכיוון שהחג מתחיל בפסח, ומשום שעם החורבן חדלו להקריב קורבן פסח. ליום י"ד בניסן היום שבו הקריבו את קורבן הפסח קוראים "ערב פסח".
במוצאי החג מתחילה ספירת העומר, הנמשכת עד לחג השבועות.
 

-