קבוצת גבים -

"הכל מתחיל דרך הגוף, החושים, התנועה והנפש" (ד.ויניקוט)

רקע:
החידוש שברעיון "הגישורון" הנו הצורך בטיפול בבעיות אנטי-חברתיות קלות יחסית ולא רק, בבעיות אנטי חברתיות חמורות. אחת מההתפתחויות החשובות בגיל הרך (גילאי 4-8) מתרחשת בתחום התפישה החברתית. במהלך תקופה זו עוברים הילדים ממצב של משחק המתמקד ב 2-3 חברים קרובים, או המתפזר באופן מקרי על פני חלק ניכר מילדי הגן, ליחסים קבועים יחסית, הקשורים בחברות בקבוצה גדולה. בשלות חברתית סביב גיל 5-7 משמעותה בין השאר, יכולת הבחנה והפנמה של נורמות קבוצתיות, שיתוף חברים במשחק, יכולת לשחק משחקים הנשלטים באמצעות חוקים ולנהל מו"מ על חוקים אלו. תהליך התפתחותי מורכב זה מביא בהכרח להיווצרות קונפליקטים רבים בין חברי הקבוצה.
על כן, גן הילדים ובית הספר היסודי הינם המקומות לחנך לסבלנות וקבלת השונה והאחר.
הגנן/ת והמורה לגיל הרך הינם מבוגרים משמעותיים בחיי הילד וביכולתה לפתח את יכולותיו השכליות דרך אינטראקציה תיווכית, בה הם והילד יגיבו למתרחש וישתנו בהתאם לתגובות ולצרכים האחד של השני. יש להתאים את ההתנסויות הלימודיות בהם יתנסה הילד ליצירת תנאים מתאימים שיביאו לשינוי בחשיבת הילד כתוצאה מהתנסויות אלה. עבודת תיווך מודעת ומכוונת תביא לקידום יכולותיו השכליות, חברתיות רגשיות של הילד וכן, לפיתוח סקרנותו וערנותו למתרחש בסביבה הקרובה.

ייחודיות הקורס:

• תכני הגישורון ערוכים על פי תפיסתם האותנטית של ילדי הגן.
• מיומנויות תקשורת חברתיות ודרכי ביטוי מועברים באופן חוויתי, התנסותי הכולל שימוש באמצעים יצירתיים שונים, כגון: הכנת בובות, פיסול וציור.

השפעות חברתיות:

• פיתוח מודעות והנחלת נקודת התייחסות שונה לתחום הקונפליקטים.
• רכישת מיומנויות חברתיות באופייין.
• רכישת קודים אשר מעודדים שימוש במיומנויות הפרו חברתיות בהקשרים רבים ותכופים.
• הקניית ציפיות חיוביות ואופטימיות כלפי החברה.
• הקניית חוויה עצמית, מסוגלות והנאה מיחסים חברתיים מתגמלים.

מטרות התפתחותיות:

• גישור כמקדם מיומנויות חברתיות, כגון: הקשבה, ביטוי עצמי ושיתוף פעולה.
• הגישור מאפשר יצירת מערכת נורמות המעודדות שימוש במיומנויות השונות בהקשרים רבים.
• הגישור מסייע לביסוס הדימוי העצמי חברתי חיובי של הילד ומעודד להשתלבות בחברה והזדהות עימה.
• תוכנית זו מסייעת לפיתוח העקרונות הבאים: הכרת מושגים, תקשורת לא אגוצנטרית, תשומת לב לפרטים, הפנמת התנהגות, הכרת הבעיה והגדרתה, מיון ורמזים, תכנון לפי תגובה, הבנה ויישום קשרים.
• כשם ששפה נלמדת בהתאם לשפה הדבורה בבית כך נלמדת בגני הילדים שפת הגישורון.