בארצות הברית: הממשל תומך בהארכת יום הלימודים ושנת הלימודים

בממשל בארצות הברית הולכת וצוברת פופולאריות היוזמה להאריך את יום הלימודים ושנת הלימודים. מטרת היוזמההיא לשפר את הישגי התלמידים. על כך מדווחת כתבה שהתפרסמה השבוע בעיתון הטיים, בשם:"בי"ס של קיץ: מה? לא יותר חופשות?".
על פי הכתבה, ביוזמה תומכים הנשיא אובמה ושר החינוך, ארן דנקן, כאחד. חלק מהערים ומחוזות החינוך בארצות הברית כבר החלו ליישם את היוזמה בווריאציות שונות. כך, לדוגמה, בעיר סינסנטי שבאוהיו ניתנה האפשרות לתלמידים ב-13 בתי"ס כושלים ללמוד חודש נוסף, במקום לצאת לחופשת הקיץ. מושל אוהיו מקווה להרחיב בעתיד יוזמה זו לכלל בתיה"ס הציבוריים במדינה.
על פי הכתבה, שר החינוך האמריקני פועל בשיטתיות להחלת יום לימודים ושנת לימודים ארוכים יותר. לדבריו, המסגרת הנוכחית בבתיה"ס - של יום לימודים בן שש שעות ושנת לימודים בת 180 ימים, התאימה למאה ה-19 ועד לאמצע המאה ה-20, אך לא לתקופה הנוכחית.לדבריו, מרבית האמהות כיום שוב אינן מקדמות את פני ילדיהן, החוזרים מביה"ס בשעה שתיים וחצי אחר הצהריים, "עם כריך של חמאת בוטנים וריבה ביד". חלק גדול מהאמהות עובדות, ואינן נמצאות בבית בשעה זו.
בכתבה מצוין, כי אנשי חינוך בארצות הברית דורשים להאריך את שנת הלימודים כבר כמה עשרות שנים. כך, למשל, בשנת 1983 פורסם דו"ח ממשלתי בשם "אומה בסכנה", שמצא כי הפערים בהישגים בין התלמידים האמריקנים והתלמידים במדינות אחרות הולכים וגדלים. הדו"ח המליץ למדינות בארצות הברית לשקול יישום של יום לימודים בן שבע שעות ושנת לימודים אקדמית בת 200-220 ימים, כמו שנהוג במדינות אירופה ואסיה המובילות בהישגי תלמידיהן. לשם השוואה, בישראל שנת הלימודים מונה כ-220 ימים (בחינוך היסודי) וכ-210 ימים (בחינוך העל יסודי), אם כי מספר השעות ביום הלימודים הממוצע בחינוך היסודי בארץ, קצרות מאשר בארצות הברית.
כידוע, בפועל המלצות הדו"ח האמריקני לא יושמו באופן גורף ב-26 השנים שחלפו מאז פרסומו. כיום קיים בארצות הברית לחץ גדול להאריך את ימי הלימודים לפחות בבתי"ס באזורים עירוניים חלשים, שבהם הישגי התלמידים נמוכים במיוחד.
אחד התומכים הנלהבים בכך הוא הסנטור ממסצ'וסטס, טד קנדי, שאף יזם תוכנית חדשנית, שעל פיה יעניק הממשל מענקים למדינות ומחוזות שירחיבו את משך הלימודים בבתיה"ס המשרתים אוכלוסיות חלשות. במסצ'וסטס הושקה ב-2006 תוכנית, שבמסגרתה נוספו כשתי שעות לימוד מידי יום ל-26 בתי"ס חלשים. האחראי על התוכנית מסביר בכתבה, כי התלמידים מהמעמד הבינוני נהנים מהרבה יותר "זמן לימודים" מחוץ לביה"ס מאשר התלמידים מאוכלוסיות חלשות – יש להם מורים פרטיים. כמו כן התלמידים מהמעמד הבינוני נוטלים חלק בתוכניות אומנות, מחנות קיץ וכל מיני פעילויות מעשירות וממריצות אחרות, ה"מפצות" על חופשת הקיץ הארוכה.
לעומת זאת, מחקרים מראים, כי תלמידים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה עלולים להפסיד ידע של חודשיים במתמטיקה וקריאה בשל מחסור בגירויים אינטלקטואליים בחופשת הקיץ.
המבקרים את התוכנית להארכת ימי הלימודים ושנת הלימודים, מצביעים על כך שעלותה יקרה מאוד. כך, למשל, העלות של הארכת שנת הלימודים בחודש בבתיה"ס החלשים במסצ'וסטס נאמדת ב-1,300 דולר לתלמיד.
מתנגדים אחרים מעלים את התהייה "כיצד בכלל תשפר הארכת שנת הלימודים את הישגי התלמידים, כשמדובר בבי"ס חלש שבו צוות המורים, תוכניות הלימודים ומעורבות ההורים הם ברמה נמוכה?". לטענתם, בבתי"ס כאלו אין די בהארכת ימי הלימודים או שנת הלימודים, אלא צריך לנקוט בפעולות התערבות נוספות.