המרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון

המרכז לחינוך יהודי מציע תכנית לימודים אישית לתואר שני במגמה לחינוך יהודי, בביה"ס לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים.  התכנית מיועדת לאנשי חינוך במסגרות הפורמאליות והלא-פורמאליות המתעניינים במדעי היהדות, במדעי החברה בהגות חינוכית, ובשאלות של תרבות וזהות ועל נושאים הנוגעים לזהות יהודית, בתכנית לימודים ולהוראה.

תכנית הלימודים היא רב-תחומית, ומאפשרת בניית תכנית אישית מקורסי הבחירה של המגמה לפי הצרכים והעניין של כל תלמיד ותלמיד.  התלמיד בונה את מערכת הלימודים עפ"י בחירתו, תוך שילוב של עבודה ולימודים.  באפשרותו לבחור את יום הלימודים העיקרי ולשלב קורסים המוצעים אחה"צ.  כמו כן, התלמיד רשאי ללמוד מספר קורסים מחוגים אחרים באוניברסיטה, באישור ראש המגמה.

תכנית הלימודים מתמקדת בתחומים:

הוראת תכנים יהודיים                              מגדר ומשפחה

היסטוריה ויהדות זמננו                           תכניות לימודים

הכשרת מורים                                         פדגוגיה של למידה מרחוק

מדעי החברה וזהות יהודית                     החינוך הלא פורמלי

ספרות חז"ל                                           הוראת ישראל

פילוסופיה של החינוך היהודי                   חינוך יהודי למבוגרים

פלורליזם בחינוך                                     אקולוגיה וחינוך סביבתי

מחשבת ישראל                                       מדרש ותלמוד

תיאוריות של פרשנות                              שיטות מחקר

תכנית הלימודים  נמשכת שנתיים וערוכה לפי שני מסלולים:

מסלול מחקרי: מטרתו להרחיב ולהעמיק את ידיעותיו של התלמיד בתחום לימודיו. 
מסלול זה מאפשר המשך לימודים לתואר שלישי לעומדים בקריטריונים האוניברסיטאיים. מסלול לא מחקרי: מטרתו להרחיב ולהעמיק את ההשכלה האקדמית על היבטיה העיוניים והיישומיים כאחד.

 המגמה לחינוך יהודי מצטיינת במבחר הגדול של קורסים המוצעים.

להלן מס' דוגמאות מתוך תכנית הלימודים:

·יהדות זמננו  והחינוך היהודי:  סוגיות מרכזיות הקשורות לקהילות היהודיות בנות זמננו.  הזהות/זהויות של היהודי בן זמננו; מקומה של מדינת ישראל בחיי הקהילות; השפעת האנטישמיות על הזהות ועל הפעילות הקהילתית; מקומה של השואה בחיי הקהילות והיהודים כפרטים; תופעת ההתבוללות והניסיון של הקהילות להתמודד עמה.  מקום מרכזי יוקדש לנושא החינוך ומקומו בחיי היהודים: מטרות של החינוך היהודי בתפוצות, בדרכים המוצעות  ובמסגרות החינוך הקיימות.

·מדעי החברה והחינוך היהודי:  גישות פסיכולוגיות-חברתיות וסוציולוגיות להבנת מושג הזהות על היבטיו השונים, בהתייחס לזהות תרבותית-חברתית-אתנית בכלל ולזהות היהודית בפרט.  נדון בנושאים זהויות חברתיות; גישות ותיאוריות; דימוי עצמי והתפתחות זהות אתנית;זהות יהודית;הגירה וזהות תרבותית; זהות תרבותית וחינוך; זהות יהודית ישראלית; היבטים של זהות והזדהות ומדידתם.

·סוגיות בפילוסופיה של החינוך היהודי:  שאלות עקרוניות שהמחנך היהודי עומד בפניהן, כגון:  נאמנות מול יצירתיות, מחויבות מול פתיחות; פרטיקולאריות יהודית מול אוניברסאליות אנושית, וקביעת קריטריונים לפירושים תקפים של מקורות.  סוגיות אלו ואחרות יידונו דרך קריאת כתביהם של הוגים ומחנכים יהודיים נודעים.

·תכניות לימודים והוראה של תכנים יהודיים:  המפגש בין טקסטים יהודיים קלאסיים לבין עולמם של הלומד, המחנך והחברה. דיונים בשאלות העוסקות בהשפעת מוקדי היסוד על תהליך הלמידה, ויאפשר השוואה בין גישות שונות והשלכותיהן למעשה החינוכי.  ינותחו מספר  תכניות לימודים על מנת להבליט את המתחים השונים הכרוכים במפגש בין העולמות השונים.

·על חינוך יהודי למבוגרים ויזמות חברתית:  על האתגרים הניצבים בפני מנהלים בהפעלת מערכות לחינוך יהודי במגזר השלישי (מוסדות ללא כוונות רווח – מלכ"ר).  על פיתוח המלכ"ר החינוכי, משלב ההקמה דרך הניהול השוטף תוך המסגרות השונות של לימודי יהדות למבוגרים הקיימות בארץ ובחו"ל.

·אקולוגיה ואיכות הסביבה:  כיצד מתקשר החינוך הסביבתי לשאלות לתרבותיות, חברתיות ופוליטיות בחברה הישראלית.  על הקשר הרעיוני בין החינוך הסביבתי לבין השאלות של זהות תרבותית-פוליטית ושאלות רוחניות-דתיות.

·פלורליזם בחינוך היהודי:  חינוך פלורליסטי לזהות יהודית עמוקה בחברה רב גוונית?חינוך יהודי פלורליסטי הנו משאת הנפש של מגזרים רחבים בציבור הישראלי ומהווה מדיניות רשמית של מערכת החינוך הממלכתית. ואולם, מה טיבו של חינוך יהודי פלורליסטי מה הם גווניו וביטוייו האפשריים?  האם אידיאל זה מתקיים הלכה למעשה במערכות החינוך שלנו? האם מחנכים העוסקים בחינוך יהודי פלורליסטי שותפים לחזון והאם יש בידיהם כלים למימושו?

תנאי קבלה ומלגות:

ללימודי מוסמך במגמה לחינוך יהודי יתקבלו תלמידים אשר סיימו את לימודיהם לתואר ראשון בציון 80 לפחות וקבלו "פטור" אוניברסיטאי קביל באנגלית; על מועמדים ללא רקע בחינוך ו/או ביהדות, להשלים חובות אלו במסגרת לימודי השלמה.

המגמה לחינוך יהודי מציעה מלגות לתלמידים מצטיינים הלומדים תכנית מלאה.

עם איחוד העיר ירושלים, בעקבות מלחמת ששת הימים, הוחל בשיקום הקמפוס בהר הצופים ובהתאמתו לצרכים החדשים. ב-1981 נפתח הקמפוס בהר הצופים שחזר להיות הקמפוס המרכזי של האוניברסיטה. מאז ועד היום מוסיפה האוניברסיטה לצמוח ולהתפתח, מספר התלמידים לכל התארים עולה, נוספים מבנים חדשים, מדי שנה נפתחות תכניות חדשות, מרכזי מחקר חדשים ומעבדות חדשות, ומדי שנה בשנה מצטרפים לסגל האוניברסיטה חוקרים צעירים מצטיינים.

מדי שנה מסיימים עשרות תלמידים את לימודיהם במגמה לחינוך יהודי, וזכאים לתעודת מוסמך של החוג לחינוך בהתמחות בחינוך היהודי.