רשמים מכנס קצרין והגולן לליבת החינוך

מושב הפתיחה של הכנס עסק בשאלה – מהי “ליבת החינוך?”. הוא הונחה על ידי עדית קמחי, מנהלת אגף חינוך וחברה בקצרין, והשתתפו בו פרופ' עפרה מייזלס, דיקן הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, ד"ר רחאב עבד אלחלים, מנהלת מרכז “היהלום – נקודת האור לחיים”, צבי בודנהיימר, מנהל בי”ס בדרכי נעם בקצרין, עמיר פריימן, מנכ”ל התנועה להעצמת הרוח בחינוך, וסמי בר לב, ראש המועצה המקומית קצרין. כל אחד מהדוברים נגע מזווית אחרת בשאלה זו.

לדבריה של פרופ' עפרה מייזלס, בעוד שבתי הספר הם מוסדות הבנויים על הוראה מכוונת ומתוכננת, רוב הלמידה של האדם נעשית בדרך של חוויה ועשייה, והדגש חייב לעבור ללמידה מסוג זה.

ד"ר רחאב עבד אלחלים שמה בדבריה את הדגש על דוגמא אישית וטיפוח חוזקות טבעיות אצל התלמידים, וסיפרה מניסיונה על ההשפעה שהייתה לכך על בית הספר שניהלה.

צבי בודנהיימר דיבר על החשיבות שיש להכרת עולמם של החניכים, והביא דוגמא עכשווית מתכנית “מחשב נייד לכל מורה”, שהוא מקדם בבית ספרו.

עמיר פריימן הציג את המשוואה שלפיה עיסוק בליבת החינוך הוא בעצם עיסוק בליבת החיים, וטען שמורה שעוסק בליבת החיים הופך באופן טבעי וספונטני למחנך בעל השפעה מעוררת על תלמידיו.

סמי בר לב סיפר מחוויותיו בביה"ס של ראשוני השכטריסטים, בה לימדו גם דרך יוגה, שירה, אסתטיקה, פילוסופיה, טיולים ועשייה, והציע שאולי זהו החינוך המתאים לימינו, בהם המידע הופך יותר ויותר נגיש דרך האינטרנט.

מושב ב', של קבוצות העיון, כלל את הקבוצות הבאות:

קבוצה שעסקה ב”תובנות מהאקדמיה ומהעולם העסקי”, ובה הוצגו דיסוננסים פילוסופים בעמדות מורים, מפירות מחקר של המכון לחקר הגולן, תכנית בינת הלב, שנחקרת במכללת תל חי, ו”שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד”, שהוצגו על ידי הבעלים של חברת מומנטום להדרכת מנהלים בכירים בארץ ובחו”ל;

קבוצה של “הכשרת מורים – אפשר גם אחרת”, בה הוצגה התכנית של הכשרת מורים של “קהילה חינוכית – בוחרים מחר” על ידי יערה גפני, רכזת הקהילה, וימית אזולאי, ראש מחלקת צעירים בסוכנות היהודית.

קבוצה בנושא “זהות יהודית ישראלית” שעליה אמרה אחת המשתתפות: “שימח אותי לחוש בהתלהבות ובאמונה החזקה של הדוברים על העשייה בתחום הזהות היהודית ישראלית. לא תמיד יוצא לפגוש כזה להט בתחום חשוב זה."

קבוצה שעסקה ב”העצמת איכויות ובניית אופי”, ובה הציג משה ריין דוגמאות מרתקות לחיזוק האופי והעלאת הדימוי העצמי דרך גישה חדשה ומקורית להוראת מתמטיקה, והתפתחו דיונים מעניינים סביב שאלות של חינוך מגדרי בגיל ההתבגרות, נושא שהובל על ידי אסתר בר אל וג'ולי ארבל.

קבוצה בנושא "מנהיגות חינוכית בתרבות בית הספר", בה התקיימה שיחה בנושא עם פרופ' ישעיהו תדמור.

בקבוצות העיון במושב ב” ניתן היה למצוא מוטיב מנחה, שבלט בקרב הדוברים על ליבת החינוך ובכלל המשתתפים, והוא החשיבות של הדיבור והשיח על כל רובדיהם, הדיבור הפנימי באדם העושה והחווה, השיח בין מחנכים למתחנכים, וכמובן התקשורת עם ההורים.

לאחר ארוחת הצהריים התחלקו המשתתפים לקבוצות חוויה. אמר אחד המשתתפים: “יש לי תלונה אחת על הכנס הזה – קשה לבחור קבוצה אחת בלבד ללכת אליה, כיוון שרוצים לחוות את הכל..."

ב”תדרים בתנועה” עם רווית חכם, המשתתפים גילו את העבודה שניתן לעשותה בעזרת תנועה, וב”מחשבת הגוף” הם גילו את הקשב הפנימי שניתן להשיג לפני או אחרי יום עבודה. ב”הכוונת מנהלים” עדינה זעירא נתנה דוגמאות מעבודת תקשור עם המשתתפים, ששאלו שאלות היוועצות בתחום האישי המקצועי, הצוותי והפילוסופי, “מעגל הקשבה” שהובל על ידי נציגות "העמותה למעגלי הקשבה” היה מלא ועשיר, כמו גם סדנת ה-NLP שהנחתה גילה הראל.

את המושב המסכם של הכנס פתח יהודה הראל, מראשי ההתיישבות ברמת הגולן, שדיבר על ספרו החדש "להפריט" והדגיש את הצורך בערכי מוסר גבוהים כדי למנוע מ"כלכלת שוק חופשי" מלהפוך ל"קפיטליזם חזירי" – צורך שמתקשר, לדבריו, ישירות ל"ליבת החינוך".

פרופ' ישעיהו תדמור, יו"ר התנועה להעצמת הרוח בחינוך, דיבר על האלוהי שבאדם, ועל הקשר ההדוק בין ליבת החינוך לבין ההתכוונות אל הנשגב שבאדם, אל ספירה גבוהה בחיים. פרופ' תדמור שיתף בממצאי מחקר שערך בנושא “על מה משפיע המורה המשפיע?”, שהראו שמחנך משמעותי הוא מחנך שמצליח לעורר בתלמיד תחושת תכלית ומשמעות, וקרא לסמי בר לב, ליהודה הראל, לדר' שמעון עמאר, ראש מכללת אוהלו, ולעדית קמחי, מנהלת אגף חינוך וחברה בקצרין, “להפוך את העיסוק בליבת החינוך לקו מנחה של מכללת אוהלו בקצרין”. מרצים של המכללה ואנשי חינוך מרמת הגולן חיזקו בדבריהם קריאה זו.

הרב משה אגוזי, ראש הישיבה התיכונית בחיספין, תיאר את רוממות הרוח שחווים המורים והתלמידים בבית הספר שלו, ומתח ביקורת על חיפוש אחר ליבת החינוך שלא בהלימה עם המסורת והחכמה היהודית. עדית קמחי, שארגנה והנחתה את המושב, דימתה את הכנס לתרגיל עצירת נשימה מתרגול היוגה, ותיארה אותו כעצירה לשם יצירת תשוקה לחנך.

רוני שטיינר, מחנך שהשתתף בכנס, סיכם אותו במילים אלו: “אני חש דלות במילים לתאר את שאר הרוח מהכינוס המרומם הזה. אתם עושים כאן דבר גדול מאוד."

בעקבות חוויית הכנס ולאור הרצון שהביעו אנשי חינוך מרמת הגולן ואנשי מכללת אוהלו להמשיך בתהליך של "העצמת הרוח בחינוך", נקבעה פגישה בעוד שבועיים בין ראש מועצת קצרין, ראש מכללת אוהלו, מנהלת אגף חינוך וחברה בקצרין וראשי התנועה להעצמת הרוח בחינוך, לחשיבה משותפת ולתכנון המשך הדרך.