מוזיאון הכט אוניברסיטת חיפה

מוזיאון הכט, שבאוניברסיטת חיפה, נחנך בשנת 1984 ביוזמתו של ד"ר ראובן הכט, מייסד ממגורות דגון בחיפה וממייסדי חבר הנאמנים של האוניברסיטה. גולת הכותרת של פעילותו למען האוניברסיטה, שבין היתר כללה הקמת קדרתה ע"ש ראובן הכט לציונות והיסטוריה, ואת הקמת מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה, הייתה הקמתו של המוזיאון. ד"ר הכט, שגילה כבר בימי נעוריו עניין בארכאולוגיה של ארץ ישראל, שקד לאסוף במשך כשישים שנה פריטים ארכאולוגים, המייצגים את התרבות החומרית של ארץ ישראל בתקופות הקדומות. במיוחד גילה עניין בממצאים שייצגו את התקופות שהייתה להן משמעות היסטורית בתולדות עם ישראל, הווה אומר למן התקופה הכנענית ועד לשלהי התקופה הביזנטית. ד"ר הכט שהצטיין בפעילותו הציונית, האמין שהארכאולוגיה היא אחד הביטויים החשובים של הציונות, וכי הממצאים הקדומים הם הוכחה לקשר בין העם היהודי לארץ ישראל.

"דרך הדורות"
בשנת 1975 הגה ד"ר ראובן הכט ז"ל את רעיון הקמתו של פארק מוזיאוני, שיכלול מבנים אותנטיים משוחזרים, המייצגים תקופות שונות בתולדות ארץ-ישראל. הפרויקט שהציע ד"ר הכט, היה מבוסס על איתור שרידי מבנים קדומים צפויים להרס, במקומות שונים בארץ, העברתם מאתריהם לשטח שיועד להקמת הפארק המוזיאוני ושחזורם לאורך שבילים מוקפים חורש וצמחייה טבעית.

מבנה מגורים
התקופה הכנענית (ברונזה) קדומה III - II
במרכז המבנה חדר מעוגל ששימש למגורים. מסביבו מתקנים שונים, ששימשו למלאכות הבית: כתישת מזון, בישול ומחסנים לכלי עבודה. המבנה עשוי מסד אבן, וחלקו העליון שלא השתמר, היה עשוי, כנראה, יריעות בד ועור. לקירוי שימשו ענפי עצים.

מבנה מגורים וקבורה מרמת מטרד (הר הנגב)
התקופה הכנענית (הברונזה) התיכונה א', 2000-2200 לפני הספירה
המבנה מורכב מחצר מעוגלת, המשותפת לכמה חדרי מגורים מעוגלים וממתקני מלאכה, הסדורים סביבה. בשלב מסוים בתולדות המבנה, הפכו שני חדרי מגורים לטומולי (מלטינית: טומולוס= גל אבנים). קברי הטומולי בהר-הנגב עשויים תיבה, שרצפתה וקירותיה בנויים לוחות אבן שטוחים ובתוכה הונח המת כשהוא מכווץ. את התיבה כיסו בלוחות אבן, ומעליה ומסביבה ערמו גל אבנים ועפר.

חווה חקלאית מרמת מטרד (הר הנגב)
התקופה הישראלית תקופת הברזל), 1000–900 לפני הספירה)
בית החווה והמבנים הצמודים אליה הועברו ל"דרך הדורות" מאתר שדה התעופה של רמת מטרד שבהר הנגב. החווה כוללת מספר מבנים צמודים, שנתגלו בחפירות משני צדי ואדי ברמת מטרד.

בית ישראלי מרמת מטרד (הר הנגב))
התקופה הישראלית תקופת הברזל), 1000-900 לפני הספירה)
בית החווה דומה לבתים מטיפוס 'בית ארבעת המרחבים', שנבנו בתקופת המקרא בכל רחבי הארץ. המרחב האמצעי הוא חצר מרכזית פתוחה, ממנה נכנסו לשני מרחבים צדדים ואל מרחב אחורי רוחבי.  המרחב האחורי היה כנראה החדר העיקרי של הבית ושימש חדר שינה. ואילו בחדרים הצדדיים וכן בחצרות שמסביב לבית, עשו מלאכות שונות הקשורות בטיפול בתוצרת החקלאית: כתישה, אפייה, בישול, אריגה, טווייה, אגירה וכדומה.

מבני מגורים בתחום החווה החקלאית ברמת מטרד (הר הנגב)
התקופה הישראלית (תקופת הברזל), 1000–900 לפני הספירה בקירוב
בית המגורים מורכב משני חדרים ובחזיתו חצר. בחצר מתקן מעוגל הצמוד לקירות הבית, ששימש כנראה אזור בישול. מדרום, בחלקו האחורי של הבית, צמודים לקיר שני מתקנים ששימשו בית מלאכה או מחסן לכלי עבודה. מסד הבית בנוי אבן, חלקיו העליונים היו כנראה עשויים יריעות בד ועור וכתקרה שימשו ענפי עצים.

בית מגורים ישראלי מרמת מטרד (הר הנגב)
התקופה הישראלית (תקופת הברזל), 1000–900 לפני הספירה בקירוב
בית המגורים מורכב משני חדרים ובחזיתו חצר. בחצר מתקן מעוגל הצמוד לקירות הבית, ששימש כנראה אזור בישול. מדרום, בחלקו האחורי של הבית, צמודים לקיר שני מתקנים ששימשו בית מלאכה או מחסן לכלי עבודה. מסד הבית בנוי אבן, חלקיו העליונים היו כנראה עשויים יריעות בד ועור וכתקרה שימשו ענפי עצים.

אסמים לאחסון תבואה ממצודה ישראלית בנגב
התקופה הישראלית (תקופת הברזל), 800–700 לפני הספירה
בנגב, סמוך לצומת דרכים חשוב, נחשפו מצודות אחדות, שנבנו זו על גבי זו במרוצת התקופה הישראלית (1000- 600 לפני הספירה). ארבעת האסמים שהועברו לאתר "דרך הדורות", נמצאו מחוץ למצודה שנבנתה בימי עוזיהו (המאה השמינית לפני הספירה)

בתי-בד מחורבת קסטרא
התקופה הביזנטית, מאות ד-ז לספירה
חורבת קסטרא, במבואות הדרומיים של חיפה, נמצאת על התוואי המתוכנן של מנהרת הכרמל. משום כך, נערכו באתר חפירות הצלה, על-ידי רשות העתיקות, בין השנים 1993-1997.
באתר נתגלתה עיר מהתקופה הרומית-ביזנטית, שכלכלתה התבססה על ייצור יין ושמן זית בכמויות גדולות, כפי שמעידים שבעה בתי-בד ואחת-עשרה גתות. בשנת 1997 הועברו שניים מבתי-הבד לאתר "דרך הדורות" שבפארק הכרמל, על-ידי תחום השימור שברשות העתיקות.

הפקת השמן
שמן הזית הופק בשני שלבים: ריסוק הזיתים וכבישת רסק הזיתים. לצורך פעולות אלה נבנו שני מתקנים:
1 .מתקן הריסוק המורכב מאגן ומאבן ריסוק
2. מתקן כבישה מסוג מכבש קורה ומשקולות.

מתקן הכבישה
על-ידי סיבוב הכננת מתקצר החבל ומתלפף על הכננת, המשקולות מתרוממות והקורה יורדת. נוצר לחץ על הזיתים המרוסקים שבעקלים, ונוזל הפרי שהכיל חומרים יבשים, מים ושמן, נאגר בבור האיסוף. מים חמים, שהוזרמו לבור האיסוף, זירזו את הצפת השמן על פני המים. שמן זה נאסף בעזרת כלים.

ציורים מאמצע המאה ה-י"ט וראשית המאה ה-כ': ישראלס, אבל פן, שטרוק ואחרים.

תערוכה מתחלפת
דיוקנאות כעדות – אוסף גז, אוניברסיטת חיפה – אמנים יהודים שנספו בשואה