גן לאומי ממשית

גן לאומי ממשית

ממשית היא העיר הנבטית ממפסיס. חשיבותה בתקופה הנבטית נבעה ממיקומה על ציר הדרך שירדה לערבה מהרי אדום, עלתה במעלה עקרבים והמשיכה לחברון ולירושלים, או לבאר שבע.

העיר ממשית משתרעת על פני 40 דונם, והיא הקטנה בערי הנגב, אך המשוחזרת ביותר מביניהן. בתי העיר מפוארים ביותר ומציגים אדריכלות ייחודית, שאין כדוגמתה בשום אתר נבטי אחר.

לאחר הכיבוש הרומי, משנשמט ענף הסחר בממשית, פנו בני המקום לענף כלכלי אחר: גידול סוסים.

תושבי ממשית טיפחו את הסוס הערבי המפורסם, דבר שהביא לעיר כסף רב. בתקופה הביזנטית זכתה העיר לתמיכה השלטונות, בהיותה עיר ספר. כשנפסקה תמיכה זו, בימיו של יוסטינינוס, חדלה העיר מלהתקיים.

דוד בן גוריון, בתקופת טרום המדינה, ראה את ממשית כבירת המדינה שבדרך, וזאת כחלק מחלומו להפוך את הנגב למיושב.

מלאכת השחזור מקלה על המטייל את ההתרשמות מן העיר. רחובות שלמים נותרו על כנם, ובהם קבוצות גדולות של מבנים נבטיים בעלי אולמות, חצרות ומרפסות. האבנים מסותתות היטב והקשתות התומכות את התקרה בנויות להפליא. 

שני מבני הכנסיות שהתגלו בממשית מרשימים מאוד: בכנסייה המערבית ("כנסיית נילוס") נחשף ריצוף פסיפס הכולל דגמים גיאומטריים מסוגננים, עופות, סל פירות וחמש כתובות הקדשה בשפה היוונית. בכנסייה המזרחית התגלתה בימת ההטפה, שניצבה על עמודי שיש קטנים, ששרידיהם נותרו באתר.