בית התפוצות

סיפור איראן והיהודים

סיפורה של מורשת עתיקה

התערוכה שנפתחה בבית התפוצות בחסות קרן משפחת יונס וסוראיה נזריאן, בסוף דצמבר 2010, היא אחת מהתערוכות החשובות ביותר שהוצגו אי פעם במוזיאון. חשיבותה של התערוכה "אורות וצללים: סיפור איראן והיהודים", נובע לא רק בשל רוחב היריעה של התערוכה וייחודה של הקהילה, אלא גם בשל הפריטים המיוחדים המוצגים לציבור לראשונה. פריטים עתיקים המעידים על קיום קהילה יהודית במרחב הפרסי כבר במאה החמישית לפה"ס, כמו לוחות חומר שנמצאו ביהודייה, ("אליהודייה"), ישוב היהודים, ומוצגים בתערוכה לראשונה. לוחות החומר מתוארכים לתקופת שלטונם של נבוכדנצאר ויורשיו.

לוחות החומר, מאוסף דוד סופר, הם עדות  לחייהם של גולי בבל. לאחרונה התגלו כמאה לוחות כאלה ועליהם כתב יתדות בשפה האכדית. הם מלמדים רבות על חייהם של הגולים מממלכת יהודים ושל צאצאיהם במהלך שבעים שנות גלותם בבבל ואף לאחר מכן. מה שמעיד על משפחות יהודיות רבות אשר בחרו להישאר בבבל או להגר לפרס גם כאשר המלך כורש התיר ליהודים לחזור לירושלים ולבנות מחדש את

בית המקדש.

לוחות החומר מעידים על עיבוד האדמה שקיבלו תושבי יהודייה ממלך בבל בתמורה לשירות צבאי, על תשלום מסים, על קבלות, על הסדרת חלוקת הירושה בין בני משפחה וכן על מכירת מקנה, השכרת בתים, הלוואות, מכירה וקנייה של עבדים.

הקהילה שחייה מתועדים בלוחות החומר מיהודייה, הייתה ללא ספק קהילה יהודית, אך מבחינות מסוימות קשה להגדיר את אופיה. שמות חברי הקהילה המוזכרים בלוחות מעידים בבירור על זהותם היהודית, ויש בהם שמות עבריים רבים.

כאמור, התיר כורש מייסד הממלכה הפרסית, לגולים היהודים לשוב ליהודה. הצו המתיר מופיע בגליל חותם, הצהרת כורש משנת 538 לפה"ס. גליל החומר חקוק בכתב יתדות, מתיר לעמים שנשבו בידי הבבלים, לשוב למולדתם, לשקם את הפולחן הדתי שהלם ולייסד מקדשים.היהודים, שנכללו בצו, הורשו, כאמור, לחזור ליהודה ולבנות מחדש את בית המקדש השני בירושלים.

בתערוכה בבית התפוצות, מוצגת רפרודוקציה של גליל חותם, הצהרת כורש, המקור נמצא באוסף המוזיאון הלאומי הבריטי בלונדון.

פריט ייחודי אחר המוצג בתערוכה "אורות וצללים: סיפור איראן והיהודים" הוא האצטרולב. האצטרולב, מאוסף עליזה ושלמה מוסיוף, היהלום שבכתר תערוכה זו, נוצר במאה ה-17, ככל הנראה בידי האמן, האסטרונום והאסטרלוג היהודי עלי אלסארונה, שפעל בעיר אספהאן. לצד שימושיו ככלי ניווט וככלי לקביעת זמן, שימש האצטרולב גם לצרכים אסטרלוגיים.

מה שמייחד את האצטרולב המוצג בתערוכה הוא הכתב העברי המופיע עליו. האצטרולב, המורכב מיחידת אם עגולה שבבסיסה ובגבה חקוקים שמות כוכבי הלכת ושמות ערים באיראן, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, אינו מעיד רק על בית המלאכה (אולי יהודי) שהתאפיין בכישרון ובמיומנות, אלא משקף גם את הידע האסטרונומי, האסטרולוגי והמתמטי של בעל המלאכה ושל האיש שעשה בו שימוש. השפה העברית אמנם אינה חקוקה ביד סופרים מדויקת, אך היא כתובה היטב ומתובלת בלשון הדיבור הערבית והפרסית. למשל ה' הידיעה הוחלפה במילה הערבית "אל".

הביצוע המדויק של האצטרולב היהודי מאספהאן מעיד על עושרה התרבותי ועל מצבה החברתי-כלכלי של הקהילה היהודית בעיר, במאה ה-17. ממצא זה מצטרף לכמה מיצירות האמנות המשובחות והיפות ביותר שיצרה יהדות איראן באותה עת, ובכלל זה כתב יד מאוירים, כתובות ואפילו קירות בתי כנסת, שאת חלקם אפשר לראות גם כן בתערוכה.

אורות וצללים: סיפור איראן והיהודים

אוצר ראשי: חגי שגב

עיצוב והקמה: טחנה לעיצוב

התערוכה מוצגת עד סוף מאי 2011