המל"ג אימצה מסקנות ועדות הערכה בינלאומיות ללימודי הנדסת תעשייה וניהול וביולוגיה ומדעי החיים

המל"ג - המועצה להשכלה גבוהה אימצה השבוע מסקנות והמלצות של שתי ועדות בינלאומיות: הוועדה להערכת איכות הלימודים בהנדסת תעשייה וניהול, בראשות פרופ' ג'יין אמונס מאוניברסיטת ג'ורג'יה טק בארצות הברית, והוועדה להערכת תוכניות הלימודים בתחומי הביולוגיה ומדעי החיים, בראשות פרופ' מייקל לויט מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית.

מסקנות והמלצות הוועדה להערכת איכות הלימודים בהנדסת תעשייה וניהול
ועדת ההערכה הבינלאומית בהנדסת תעשייה וניהול בדקה את תוכניות הלימודים בתחום ב-5 המוסדות הבאים: אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת תל-אביב, הטכניון, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה והמרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.
הוועדה קובעת, כי התוכניות שנבדקו מספקות לתעשייה ולמדינת ישראל בוגרים מיומנים, בעלי כלים וכישורים ראויים. כמו כן, ציינה שבאופן כללי, הסטודנטים בתכניות שנבדקו מוכנים למגוון רחב מאוד של קריירות בארגונים מסוגים שונים. הוועדה מצאה שחברי הסגל בתוכניות שנבדקו היו בעלי הכשרה ראויה ומוטיבציה, וציינה שהם עושים עבודה טובה בחינוך הסטודנטים ובמקרים רבים גם עורכים מחקר מוביל בתחום.

עם זאת, זיהתה ועדת ההערכה אתגרים בתחומים הבאים:
1. ייעוד וחזון של תוכניות הלימודים - הוועדה ציינה שבהקשר של מערכת ההשכלה בישראל צריכה להיות הפרדה ברורה בין הייעוד של האוניברסיטאות ושל המכללות. האוניברסיטאות אמורות להתמקד ביצירת, יישום והפצת ידע והמכללות אמורות להתמקד בהפצת ידע ובהכשרת בוגרים שישרתו את התעשייה. הוועדה סבורה שעל המל"ג לקחת אחריות על הגדרה ברורה של ייעוד המכללות ועל שינוי מערכת התמריצים (הכלכליים ואלה המתייחסים לקידום/קביעות) כך שיתאימו בצורה טובה יותר למטרתן החינוכית האמיתית של המכללות, ויבואו לידי ביטוי, בין היתר, בקריטריונים שונים לקידום חברי סגל במכללות.
הוועדה המליצה שתוכניות לתואר שלישי ולתואר שני עם תזה בהנדסת תעשייה וניהול לא יתקיימו במכללות, וזאת משום שהאוניברסיטאות נמצאות בעמדה טובה יותר מהמכללות ללמד ולהנחות סטודנטים לתארים מתקדמים המבקשים לבצע מחקר מסוגים שונים, בעוד המכללות יכולות לעשות עבודה מצוינת בהכנת תלמידים לעבודה בתעשייה ובארגונים אחרים, וכן משום שיש לתעל את המשאבים הלאומיים המוגבלים באופן היעיל ביותר.
לדעת הוועדה המכללות צריכות להתגאות בהישגיהן לחנך סטודנטים מקשת רחבה של החברה הישראלית, דבר המהווה תרומה חיונית למדינת ישראל. הוועדה ציינה, כי על מנת להשיג מצוינות במימוש הייעוד הייחודי של התוכניות בכל מוסד, יש לזהות את הנישה הייחודית להן ולשלבה בהצהרת הכוונות שלהן.

 2. תמיכה כלכלית - הוועדה ציינה שהיא מבינה את האופן שבו מגובש שכר הסגל בישראל, אך הדגישה, כי המשכורות של חברי הסגל בהנדסת תעשייה וניהול אינן יכולות להתחרות באפשרויות תעסוקה חלופיות בתעשייה ובחו"ל. כתוצאה מכך, סובלות התוכניות בהנדסת תעשייה וניהול בישראל מתופעה של "בריחת מוחות". הוועדה מצאה שכתוצאה מהקיצוצים בתקציב, חל גידול במספרי הסטודנטים ללא גידול מתאים במספר חברי הסגל, נוצרה הסתמכות מוגברת על מרצים מן החוץ, וגידול במספרי הסטודנטים בכיתות הלימוד ובמעבדות. הוועדה אינה שבעת רצון מכך שמרבית תכניות הלימודים בהנדסת תעשייה וניהול סובלות מריבוי של סטודנטים, אשר יוצר עומס על הסגל ועל התשתיות ומגביל את הפרודוקטיביות במחקר, היכולת לשפר את תוכנית הלימודים והמעבדות. לדעתה יש לטפל בנושאים הללו במהירות ולא, עלול הדבר להשפיע לרעה על איכות הבוגרים בהנדסת תעשייה וניהול ועל התחרותיות ברמה הלאומית.

3. שיפור האפקטיביות והיעילות של תוכניות הלימודים - הוועדה קובעת כי חלק מהמחלקות להנדסת תעשיה וניהול אינן מיישמות בעצמן את התיאוריות הנדרשות בתחום, ומציעה למחלקות לקבוע תהליכים שיובילו לחיבור טוב יותר לתעשייה, לעולם העסקים ולבוגרים, כדי שניתן יהיה לעדכן באופן שיטתי את מידת הרלוונטיות וההתאמה של תוכניות הלימודים והמחקר. ברוח זו הוועדה מעודדת הקמת מועצה מייעצת של בוגרים-תעשייה, ככלי לתמיכה ושיפור מתמשך.

4.הזדמנויות לשת"פ - באוניברסיטאות קיימים חברי סגל ומוניטין מחקרי ברמה עולמית, אולם נדרש שת"פ בין האוניברסיטאות לצורך שימור הרמה העולמית במחקר ובהוראה. בנוסף לשיתופי פעולה בין האוניברסיטאות, הוועדה מציעה לפתח שיתופי פעולה בתוך האוניברסיטאות עצמן. לצורך כך קוראת הוועדה למל"ג ולהנהגה הבכירה של האוניברסיטאות לפעול לקידום שיתופי הפעולה.

5. שליטה בשפה האנגלית - הוועדה קובעת כי סטודנטים להנדסת תעשייה וניהול צריכים להיות מסוגלים לתקשר באנגלית, להעביר פרזנטציות בעל פה, לכתוב דוחות טכניים, ולקרוא מאמרים מדעיים באנגלית, וממליצה שהמל"ג תעודד הרחבת התכנים באנגלית בתוכניות הלימודים בהנדסת תעשייה וניהול. לסיכום הוועדה ממליצה כלהלן: 1. להעניק תמיכה כלכלית הולמת לתכניות הקיימות בהנדסת תעשייה וניהול ולחזק את הקיים לפני פתיחת תכניות חדשות 

מסקנות  ועדת הערכה בינלאומית להערכת תוכניות הלימודים בתחומי הביולוגיה ומדעי החיים 
הוועדה בדקה שמונה מחלקות המקיימות תכניות לימודים בביולוגיה/מדעי החיים במוסדות הבאים: אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת תל אביב, המרכז האוניברסיטאי אריאל, הטכניון ומכון ויצמן.

הממצאים של הוועדה לגבי תוכניות הלימודים לתואר ראשון:

1. סטודנטים לתואר ראשון צריכים לקבל פרספקטיבה רחבה של הדיסציפלינות בתחום הביולוגיה טרם התמחות בתחום מסוים, אשר יגיע מתוך קורסי חובה. יחד עם זאת, הוועדה הדגישה את החשיבות של מבחר קורסי בחירה.

2. קורסים בסיסים במדעים המדויקים כגון כימיה, פיזיקה, מתמטיקה וכו' צריכים להילמד כקורסי חובה.

3. יש לחשוף סטודנטים למעבדות המשמשות למחקר ולניסויים במהלך הלימודים.

4. יש לעודד פרויקטי מחקר.
החלטה על האיזון בין נושאים אלה והצורך להכין את הסטודנטים ללימודים מתקדמים תוך שלוש שנים מעמידים אמנם אתגר בפני המחלקות, אולם הם יבטיחו הצלחת התוכניות.

נושא האקולוגיה בלימודי ביולוגיה/מדעי החיים בארץ - הוועדה מצאה כי מצב ההוראה והמחקר באקולוגיה, אבולוציה, וbiodiversity במחלקות לביולוגיה ומדעי החיים מצוי בהידרדרות קשה עד כדי סכנת היעלמות מהאקדמיה. לדברי הוועדה, אקולוגיה היא תחום הכרחי לישראל מבחינת נושאים סביבתיים וחקלאיים. העדר מחקר והוראה בתחום זה מסכן את היכולת של ישראל למלא את צרכיה הלאומיים במחקר, שימור וניצול בר קיימא של משאביה הטבעיים, והיכולת לספק שירותים אקולוגיים, חקלאיים, ביוטכנולוגיים ובריאות סביבתית. לדעת הוועדה, הדבר מנוגד למגמות גלובליות במדע, הכוללות חיזוק והרחבת ההוראה והמחקר האקולוגי. הוועדה קבעה כי ישראל אינה בחזית בתחום זה. במידה והמוסדות המקיימים לימודי ביולוגיה/מדעי החיים שואפים להוביל בעולם ולהכשיר את הדור הבא של החוקרים בתחום האקולוגיה, עליהם לטפל בבעיה זו בדחיפות הן מבחינת הוראה והן מבחינת המחקר. מספר החוקרים בתחום זה בארץ הצטמצם באופן משמעותי בשל פרישה ללא חידוש תקנים, ובשל פרישה צפויה של חוקרים רבים בתחום בחמש שנים הקרובות (בניגוד לתחום הביולוגיה הכללית, בו הייתה עלייה במספר אנשי סגל).

Inbreeding “Academic inbreeding” - מדובר מושג המתייחס ל"גיוס פנימי" הן של סטודנטים הלומדים באותו מוסד את כל תואריהם האקדמיים והן של סגל שהוא בוגר המוסד. הוועדה מצאה כי ברוב המחלקות למדעי החיים/ביולוגיה בארץ תופעה זו קיימת. ישנם יתרונות וחסרונות לשתי התופעות, אולם ברור שגיוס פנימי של סטודנטים וסגל אינו מאפשר חשיפתם למגוון חוקרים, דעות ורעיונות. הדבר בא לידי ביטוי במחקרים שנעשו בהם נמצא כי מחלקות בהן רוב אנשי הסגל הינם בוגרי המוסד מפרסמים פחות ממחלקות יותר מגוונות. בדרך כלל, מחלקות אלו חוקרות נושאים יותר מסורתיים ופחות חדשניים. חשיפה גדולה יותר יכולה להביא ליצירתיות ופרודוקטיביות בקריירה האקדמית.
הוועדה ממליצה למוסדות לגייס חברי סגל חדשים שסיימו לימודיהם במוסדות אחרים.

מלגות סטודנטים - הוועדה סבורה כי מלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים הכרחיות כדי לאפשר לסטודנט להקדיש את מלוא זמנו למחקר לצד יכולת לקיים את משפחתו ואת עצמו. כמו כן, הוועדה ציינה כי קיימים פערים גדולים בגובה המלגות בין המוסדות השונים, והיא קוראת לקביעת קריטריונים אחידים להבטיח מלגה הולמת כפי שעושה, למשל, ה- NIH בארה"ב. הוועדה המליצה לבחון את הנושא ברמה הלאומית.

3. איכות הדוקטורנטים וסגל זוטר בארץ הוועדה התרשמה מאוד מרמת הדוקטורנטים והסגל הזוטר בתחום מדעי החיים/ביולוגיה. הוועדה משבחת ותומכת במאמצים של המחלקות לגייס סגל חדש ולממן תשתיות למחקר עבורם. איכות המחקר הוועדה קבעה כי ההשפעה הכוללת של מחקר ישראלי בתחום מדעי החיים/ביולוגיה (impact factor) הינה ברמה גבוהה, אולם היא עדיין איננה משתווה לזו של המוסדות המובילים בעולם. כתבי עת אלקטרוניים הוועדה הופתעה לשמוע כי אין לכל המחלקות נגישות לכל כתבי העת המובילים בתחום, והיא ממליצה לבחון את הנושא ברמה הלאומית, כדי לקדם שיתוף פעולה בין המחלקות בתחום זה.