השחקניות צופית גרנט ומהרטה ברוך והסופר אורי אורלב מככבים בתערוכת מולטימדיה - "עליית הנוער - גיבושה של זהות ישראלית" - מיזם חינוכי חדש שיתקיים במכון משואה בקיבוץ תל יצחק. המיזם, העוסק בזהות הישראלית, ייפתח ביום שני הקרוב, 26.9.2011, באירוע בהשתתפות שר החינוך, גדעון סער. המיזם, המיועד לתלמידי תיכון, עוסק בעליית הנוער כמראה לסוגיית עיצוב הזהות הישראלית של בני הנוער היום. המיזם עווסק גם בשאלות כמו "האם ישנה זהות ישראלית אחת"? ו"האם ניתן להצביע על מרכיבי ההסכמה והמחלוקת בחברה הישראלית מרובת הגוונים"?
המיזם נפתח במיצג תלת מסכי העוקב אחר תהליך שינוי הזהות שעברו חניכי עליית הנוער וגיבוש זהותם הישראלית באמצעות שבעה גיבורים המייצגים תקופות שונות. המיצג מגולל את סיפורם של חניכי עליית הנוער משנות השלושים ועד היום ונותן ביטוי למעבר שבין מדיניות כור ההיתוך לגישה הרב תרבותית.
בין הדמויות, צופית גרנט, מהרטה ברוך, איש החינוך וסגן יו"ר משואה, פרופ' יצחק קשתי, המוזיקולוג וממייסדי התזמורת האנדלוסית, פרופ' אברהם אמזלג, הסופר אורי אורלב, סא"ל ג'ניה גשינוב, מפקדת בחיל הים שעלתה לארץ מרוסיה, וזאב שטיינברג ז"ל, חבר הקבוצה הראשונה של עליית הנוער שעלתה בשנת 1934, שניגן את "התקווה" בטקס הכרזת המדינה ולימים חבר התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
חלקו השני של המיזם החינוכי הוא מרכז מולטימדיה אינטראקטיבי, שבמסגרתו יתוודעו התלמידים למרכיבי זהותם הישראלית במטרה לברר מה מגדיר אותם כישראלים היום לעומת בוגרי עליית הנוער בעשורים הקודמים, ולזהות את נקודות ההסכמה והמחלוקת בחברה הישראלית בימינו. במרכז המולטימדיה ינסה כל תלמיד לברר מהם מרכיבי הזהות הישראלית שלו באמצעות שאלון אינטראקטיבי ובחירת הפריטים המייצגים את "הישראליות" שלו, למשל באמצעות בחירת גיבור התרבות, השיר, הסרט, המאכל הכי ישראלי, הסמל, המחויבות החברתית שלו, המנהיג, הנוף והמוסיקה.
בתום הביקור, יקבל כל משתתף לתיבת הדואר האלקטרוני שלו ובדף הפרופיל שלו בפייסבוק קליפ המשרטט את הזהות הישראלית הייחודית לו. באמצעות מערכת המולטימדיה יבחנו התלמידים את בחירותיהם האישיות בהשוואה לבחירותיהם של חברי הקבוצה האחרים, ואל מול בחירות של קבוצות בעלות מאפיינים שונים – דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, פריפריה ומרכז, תושבי ערבים והתיישבות עובדת, עולים וותיקים. למעלה מ-300 אלף מתושבי ישראל הם בוגרים של עליית הנוער, שלמדו עם עלייתם לארץ בכפרי הנוער ובתי הספר החקלאיים של הארגון.