תוכניות לימודים וחומרים להוראת עברית / מאת יהודית איל

תוכניות לימודים וחומרים להוראת עברית / מאת יהודית איל

בשנים שבהן עסקתי בהוראת עברית לבני הקהילה האתיופית ולבני מנשה מהודו הכרתי שתי קהילות שֶרב המשותף ביניהן בהיבט התרבותי, החברתי, הדתי וההיסטורי.

בהיבט התרבותי אני מתבוננת באפיוני ה'אני' בחברה מסורתית שבטית לעומת ה'אני' בחברה מערבית מתועשת. כל אדם צומח מתוך סביבת חייו ונשען על מערכת הערכים והאמונות שלה. יש דרכים שונות לביטויי ה'אני'[1] אצל בני אדם שצומחים בחברות מסורתיות לעומת בני אדם שצומחים בחברות מתועשות. מערכות היחסים בין הפרט לחברה שונות ושונה גם המשמעות החינוכית של המושג 'בוגר'. בני העדה האתיופית ובני מנשה חיים הן בארצות מוצאם והן בישראל בקהילות מסורתיות וסגורות. השוני הרגשי והקוגניטיבי של בני שתי העדות בהשוואה לתרבות שלנו הוא בעל חשיבות רבה מאוד לעיצוב גישה נכונה ללימוד ולהצלחת הלמידה. להלן כמה מאפיינים קוגניטיביים:

חברות מודרניות מתועשות                                               חברות מסורתיות שבטיות

חשיבה מופשטת – ממשיגה                                                חשיבה מוחשית קונקרטית

הבחנה מהותית בין עיקרי למשני                                          הבחנה תלוית סיטואציה

חשיבה היפותטית כבסיס להפשטה                                       אי שימוש בחשיבה היפותטית בחיי היום יום

התחשבות במקורות מידע שונים בו זמנית                              קושי בהתחשבות במקורות מידע אחדים

שימוש מכוון בידע עולם חדש לידע קודם                                התייחסות לכל סיטואציה כסיטואציה ראשונית

דיוק בארגון נתונים                                                              חוסר דיוק בארגון נתונים

ראיית השלם, הפרטים ומערכות היחסים ביניהם                      ראיית השלם וזיהויו על ידי פרט בולט

על פי התאוריה של פרופ' ראובן פוירשטיין[2], לכל אדם יש יכולת השתנות קוגניטיבית. ברכישת שפה יש צורך רב בלימוד חוקים וכללים. עיסוק שיטתי ועקבי בפיתוח יכולות חשיבה בתהליך לימוד השפה מאפשר הבנה של מערכות אלה ומחולל שינויים קוגניטיביים. ההוראה המתווכת מעוררת תהליכי התפתחות פנימיים, שמקדמים את הלמידה הטבעית. אפשר לראות, לדוגמה, את משחקי הילדים. בחברות מסורתיות ילדים מתפתחים ללא התערבות הורים במשחקיהם. בחברות מתועשות יש עיסוק רב במשחקים דידקטיים בתיווך מבוגר במטרה לתעל את החשיבה למיומנויות הנדרשות בחברה אוריינית.

בהוראה המתווכת יש יחסי גומלין שמתבססים על 3 ממדים עיקריים:

* כוונה והדדיות - מצד המבוגר יש כוונת תיווך ומצד הלומד יש היענות, וכך נוצרת הדדיות.

*העברת ידע קודם ללמידה חדשה -  למידה חדשה נעזרת בידע עולם קודם.

* תיווך של משמעות - בחירת החומר הלימודי והגשתו נעשית כך שתהיה בו משמעות ערכית ורגשית ללומד.

ההוראה המתווכת מאמנת באופן שיטתי יכולות חשיבה מופשטות, ממשיגה את תהליך החקר והלמידה ומעלה את המודעות לתהליך. התמקדות בפיתוח יכולות חשיבה והרחקה הדרגתית של מושא הלמידה מעֵבֶר 'לכאן ועכשיו' בונות כלים נחוצים ללמידה חדשה כגון: פרט וכלל, דיוק בפרטים, השָלם ופרטיו, השוואה, התבוננות בו זמנית בכמה משתנים, בניית רצפים לוגיים, סיבה ותוצאה, חשיבה היפותטית וכד'. כל אלה מאפשרים תהליך דינמי של שיפור יכולת החשיבה ושל הסתגלות לסביבה חדשה.

תוכניות הלימודים לעולים מאתיופיה ולבני מנשה נוצרו בהשראת התובנות האלה והן מביאות בחשבון נקודות חשובות אלה:

* שוני קוגניטיבי ויכולת השתנות קוגניטיבית

* חשיבות ההוראה המתווכת בלימוד השפה

* השינון כסגנון למידה חשוב ואופייני ללומדים וללימוד שפה

* תוכני למידה נושאי משמעות עבור בני הקהילה

תוכניות הלימודים וחומרי ההוראה

א. דרך המילים
ערכת הלימוד לבני הקהילה האתיופית 'דרך המילים' מיועדת ללומדים חסרי השכלה או מיעוטי השכלה. בחירת דרך ההוראה בגישה גלובלית-אנליטית-סינתטית נבעה משנים רבות של כישלונות בגישות אנליטיות שמנוגדות להנחות היסוד שאני מציגה:  לימוד הברות, עיצורים ותנועות חסרי משמעות אינו מובן ואינו נתפס על ידי מי שלא גדל בחברה אוריינית. ‚ למידה שאין בצידה פיתוח שיטתי ועקבי של יכולות למידה אינה נותנת כלים להתקדמות עצמאית של הלומדים.

בערכת הלימוד 'דרך המילים' יש מדריך למורה ושלוש חוברות על פי שלושת השלבים של גישת ההוראה. חומרי הלימוד עוסקים בנושאים הקרובים ללב הלומדים. החומרים מדורגים מבחינת המורכבות שלהם על פי עקרונות ההתפתחות הקוגניטיבית. בתהליך ההוראה, שמפורט במדריך למורה יש תיווך שיטתי אשר מטרתו לפתח תהליכי חשיבה הכרחיים ללומד עצמאי בחברה אוריינית. לתלמידים שמסיימים את הלימוד באמצעות תיווך בשלוש החוברות יש כלים לקריאה מדויקת ושוטפת. חוברת רביעית, מקראה, נמצאת בשלבי עריכה אחרונים ועומדת לצאת לאור. המקראה היא המשך ל'דרך המילים'. יש בה דגש על רגישות תרבותית ללומדים יוצאי אתיופיה. הטקסטים קשורים לנושאים המוכרים להם ונובעים מעולמם התרבותי. הטקסטים בחלק הראשון נוצרו על ידי תלמידים בני העדה. בחלק השני של המקראה הורחבה היריעה מבחינת הנושאים והסוגות. הטקסטים והמטלות מדורגים מהקצר לארוך, מהפשוט למורכב. כל טקסט עומד בפני עצמו, וכל הטקסטים יחד בונים בהדרגה את אסטרטגיות הקריאה והכתיבה. ההוראה בדרך השאלה היא מפתח חשוב ביותר לשינוי בדרכי החשיבה והלמידה. בשלושת שלבי הלמידה יש התייחסות לשינוי זה: שלב הקלט - מתפיסה מעורפלת וכללית לדיוק באיסוף וארגון הנתונים. שלב העיבוד - מלמידה אוטומטית ומשננת לתהליך של עיבוד נתונים מבוקר ולא אימפולסיבי. שלב הפלט - מתגובה ספונטנית של ניסוי וטעייה לתגובה מתוכננת ומבוססת טקסט.

ב. מתפילה עתיקה לעברית חדשה

תוכנית הלימודים 'מתפילה עתיקה לעברית חדשה' מיועדת ללימוד עברית מודרנית למי ששפת התפילה שגורה על פיו והוא יודע לקרוא ולכתוב בעברית. סידור התפילה הוא הטקסט הנגיש והזמין ביותר לכל בן מנשה באשר הוא, והוא מהווה את עמוד השדרה של החיים היהודיים של בני מנשה ואת מוקד ההוויה והכיסופים בקהילות בצפון מזרח הודו ובארץ. לכן הסידור הוא מקור טקסטואלי בעל משמעות רבה הן בהיבט האמוני והן בהיבט הלשוני. תהליך ההוראה מכוון להשגת 'הצלחה'. בדרך זו אין מקום לכישלונות מאחר שהבנת הכישלון היא חלק ממסלול ההצלחה. תהליך ההוראה הוא כלי לאיתור קשיים, לניתוחם ולהבנתם. תחושת ההצלחה מעניקה ללומדים היבט חדש ומרענן על תהליך הלמידה.

בלב התוכנית עומדת מערכת הפועל העברי. מילות היחס מצטרפות אל הפועל ליצירת משפטים. הפעלים בחוברת מדורגים על פי השתייכותם לבניינים ולגזרות. מכאן הצורך לשנות את סדר ההצגה של הרכיבים הלשוניים ולדרג אותם על פי מבעם הפונטי ולא על פי הסדר שלהם בתפילה. לצורך לימוד העברית המודרנית הוספתי לפעלים מהתפילה פעלים שכיחים ונחוצים בעברית המודרנית בהתאמה להיגוי הפונטי של קבוצות הפועל השונות. לחוברת מצורף מילון מילים ובו תרגום לשפות האם של הלומדים של כל אוצר המילים שמופיע בחוברת. התפילות המרכזיות בתוכנית הן קריאת "שמע ישראל" והברכות, תפילת שמונה עשרה, תפילות וברכות לשבת, מוסף והבדלה, תפילת הלל לראש חודש ויום טוב, חגים ומועדים.

אני מאמינה, כי התאמת תוכניות לימודים וחומרי הוראה למגזרים שונים של עולים תוך שמירה על הייחודיות שלהם וכי הדרך של ההוראה המתווכת הן לא רק כלים לרכישת השפה העברית, אלא גם גשר להשתלבותם בחברה.