גם אנחנו צריכים וינוגרד משלנו

 בדו"ח וינוגרד הוזכר רבות הכֶּשל של תכנון וניהול מלחמת לבנון השנייה על בסיס תשתית נתונים לקוייה: "איכות קבלת ההחלטות של הדרג המדיני בנושאים מדיניים-ביטחוניים תלויה במידה רבה בעומק וברוחב של הידע של מקבלי ההחלטות בנושאים אלה. במערכה בלבנון 2006, לחלק ממקבלי ההחלטות המרכזיים לא היה ידע כזה. סוגיה זו היא מקרה פרטי של סוגיה רחבה יותר, הקשורה בתהליכי קבלת ההחלטות ובבסיס הידע של מקבלי ההחלטות בדרג המדיני" (מתוך פרק שמיני: המלצות מוסדיות, עמ' 146).

דו"ח וינוגרד איננו מכוון רק למתכנני ולמנהלי המלחמה. הוא מכוון לכל אחד מאיתנו המנהלים, וקורא לנו ליישם את עיקריו בעולם שבו אנחנו ממלאים תפקידים ניהוליים. מהי המשמעות של דוח וינוגרד עבורי? אנסה להשיב על שאלה זו לאור ניסיוני בליווי תהליכי קבלת החלטות במערכות חינוך מקומיות. מי מאיתנו לא שמע טענות כמו: "ברשות המקומית אין נתונים. הרבה פעמים אנחנו נאלצים לקבל החלטות על בסיס האינטואיציה בלבד". "גם כשיש בעירייה נתונים – לא תמיד הם בהישג יד, וכשהם זמינים – לא תמיד ניתן לסמוך עליהם". האם הטענות הללו נכונות? אני טוענת שלא. ברשויות לא חסרים נתונים איכותיים, אלא חסרה היכולת להפכם למידע, לתרגמו לידע וממנו לגזור תובנות ניהוליות ראויות. יש רשויות, מעטות אמנם, שהרימו את הכפפה ומתמודדות עם האתגר, ולהלן דוגמאות (אמיתיות) הממחישות זאת.
דוגמה א: בעיר המעודדת הורים לרשום את ילדיהם לגנים העירוניים, מוצגים בפני מובילי המערכת נתוני הרישום בתחילת כל שנה: מהו פוטנציאל הרישום (מספר הרשומים במרשם התושבים), ובאיזו מידה הוא ממומש. בעיר זו הנתונים הרב-שנתיים לימדו על גידול שיטתי בשיעור הנרשמים לגנים העירוניים, מגמה שסייעה בהיערכות מוקדמת לבניית כיתות גן חדשות/הסבת מתקנים קיימים.
דוגמה ב: בעיר שהנהיגה תכנית של "בחירה מבוקרת", שבמסגרתה יכולים בוגרי כיתות ו לבחור את בית-הספר העל-יסודי שבו ילמדו, נצברים נתוני הבחירה במסד מרכזי. הנתונים הרב-שנתיים בעיר זו לימדו שדרום העיר מתרוקן עם השנים מתלמידים, בעוד שבצפונה מעדיפים התושבים את בתי-הספר השכונתיים. מגמות אלו שימשו בסיס לסגירת/מיזוג מוסדות באזור המִדלדל ולהקמת/הרחבת מוסדות באזור הפופולרי.
דוגמה ג: באותה עיר נרשמו בשנה מסויימת ארבעה (מבין 15) בתי-ספר על-יסודיים שבהם שיעורי התמדה של 60% ומעלה ושיעורי זכאות לתעודת בגרות של 80% ומעלה. בשנה שאחריה נרשמו כבר שבעה כאלה. נתונים אלה הראו שהגדלת שיעורי ההתמדה אינה באה על-חשבון הישגים לימודיים ושניתן לצפות מבית-הספר לעשות הכל כדי שתלמיד הנקלט בין כתליו יסיים אצלו כיתה י"ב מצויד בתעודת בגרות.

הצורך בהפקת תובנות מנתונים גובר בשנים האחרונות במערכות חינוך מקומיות, לאור ההבנה שהחינוך הוא תחום בעל חשיבות ציבורית ממעלה ראשונה ושהישגים בתחום זה הם מנוף להצלחת הרשות בקרב תושביה. לכך תרמו תהליכים של ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, עלייה ברמת מעורבות התושבים ובחירות אישיות של ראש הרשות. כל אלו הפכו את הרשות "שחקן מפתח" בתכנון ובניהול ענייני החינוך. כדי לעשות זאת באופן מקצועי זקוקים בעלי התפקידים ברשות לנתונים שיטתיים, תקפים, מהימנים וזמינים.