מודל הוראה: מורה מקוון בתוך הכיתה

על פי המאמר במערכת החינוך בישראל יש יחס של מחשב אחד לכל 12 תלמידים, אבל בפועל, אם לא סופרים מחשבים שכבר "בלו" מיושן יש יחס של מחשב לכל 18 תלמידים בלבד. לשם השוואה, במדינות המתועשות היחס מתקרב כיום למחשב אחד לכל 3 תלמידים.
עוד טוען מחבר המאמר, כי בעוד שבני הנוער מנהלים למעשה "אורח חיים מקוון" המתבטא בעיצוב האישיות של הצעיר באמצעות הרשת תוך שימוש שוטף לאורך כל שעות היממה - הרי שבמערכת החינוך אין סביבת לימודים הרלוונטית ללומדים ואין מחויבות אמיתית לשילוב המחשב והאינטרנט בתהליך ההוראה-למידה-הערכה. זאת ועוד, לטענת ד"ר רותם, אין למשרד החינוך מחויבות חד-משמעית לפרויקט הטמעת התקשוב, שנועד לעודד הבניית ידע אישי של הלומד ופיתוח כישורי חשיבה גבוהים. הפרויקט מופעל בבתי"ס רבים רק "כתוספת" ונובע בדרך כלל מיוזמה אישית של מורה בתוך ביה"ס או של מפקח חיצוני.
כותב המאמר סבור, כי יש ליצור תשתית פדגוגית הולמת של מיפוי תכנים מקוונים קיימים ברשת, תוכניות לימודים הממומשות כולן או חלקו בסביבה מקוונת. כמו כן, יש  לעודד כתיבת תכנים לימודיים מקוונים על ידי המורים בביה"ס, באתר בי"ס שיהיה פעיל ללמידה והוראה.
על פי המודל המוצג במאמר, הלומדים ישתמשו באתר בי"ס לפחות בחלק מתהליך הלמידה שלהם והמורים ישתמשו באתר ביה"ס כסביבה מקוונת לצרכי ההוראה הפדגוגית וגם לצרכים ארגוניים. המודל של המורה המקוון יפעל באתר בית ספרי נגיש ונוח לתפעול. אחזקת האתר תהיה, על פי המודל, חלק בלתי נפרד מההוויה השגרתית היום-יומית של התנהלות מקוונת של כל מורה. על פי המודל המורה ילווה את השיעור בהפעלת התלמידים בחומרים ועזרי למידה מסביבה מקוונת באתר הבית ספרי שהוא עצמו יהיה אחראי לה ויזין אותה באופן שוטף. על פי המאמר, ניתן ליישם את המודל של המורה המקוון כבר עתה, מכיוון שהוא אינו דורש מחשב לכל תלמיד. זאת מכיוון שהשיעור יתנהל בכתה רגילה שבה יידרשו רק העזרים הבאים: מחשב למו נייד או קבוע למורה המחובר לאינטרנט מהיר ולמקרן.