יישום המדיניות החדשה של משה"ח

לאחרונה פרסם מנכ"ל משרד החינוך חוזר מפורט המשקף לראשונה את התובנה ש"הוראה ולמידה אינם אפשריים באקלים של אי-סדר ומשמעת לקויה". החוזר מבוסס על עקרונות יסוד כגון "אפס סובלנות לאלימות" וטיפול בבעיות משמעת 'קטנות' כדי למנוע התפתחותן של בעיות קשות יותר בהמשך. החוזר נועד ליישם "אסטרטגיה מערכתית" המבהירה שהמורים והמנהלים אינם עוד בודדים ומופקרים במאמציהם לקיים לימודים תקינים, אלא עושים זאת במסגרת מדיניות כלל ארצית. השר המנכ"ל הודיעו שהם "מתחייבים כי בתי ספר שיפעלו על סמך הנהלים בחוזר זה יקבלו גיבוי לפעולותיהם".

למרות קוצר הזמן, אפשר לפעול ליישום החוזר כבר כעת. את מה שלא עושים בתחילת השנה קשה עד בלתי-אפשרי לעשות בהמשך. הצעד הראשון הנדרש מבתי ספר הוא בנייתו של תקנון מחייב שיהווה בסיס לבית ספר בטוח ומתפקד שיש בו אווירת לימודים בונה. לפי חוזר המנכ"ל, התקנון חייב לכל הפחות להתייחס לנושאים הבאים: הופעה בתלבושת אחידה או בהופעה הולמת, נוכחות ועמידה בזמנים, אופן השימוש במכשירי טלפון ניידים, הקפדה על תרבות שיח מכבדת, מתן כבוד למרחב הפרטי של כל אדם, מתן כבוד לרכוש האחר, שמירה על הסביבה ועל החזות של בית הספר, השתתפות בטקסים ובפעילויות בית-ספריות, שמירה על טוהר הבחינות, שוטטות בתוך בית ספר ויציאה משטחו, איסור עישון ושתיית משקאות חריפים בשטח בית הספר ובפעילויות חוץ-בית-ספריות.

כמעט בכל בתי הספר כבר קיים תקנון המתייחס לנושאים אלה. התקנונים כמעט כולם זהים אבל כמעט כולם נעדרים פירוט של התגובות במקרה של הפרת הכללים.חוזר המנכ"ל החדש מאפשר למורים למנוע את כניסתו לשיעור של תלמיד המפר את הכללים או להרחיק את התלמיד אם ההפרעה מתבצעת בעת השיעור, להשעות תלמיד בבית הספר למשך ימים על פי שיקול דעת המנהל, ולהשעות מחוץ לבית הספר במקרים חמורים. כמו-כן, ניתן להוריד ציון בסעיף "התנהגות" על הפרת הכללים, כשציון ההתנהגות יהווה, בהתאם להצהרות המשרד, 20% מהציון הסופי בתעודה. 

בשנה האחרונה הייתה לי הזכות להסתובב בכל הארץ ולהיפגש עם אלפי מורים וכן מנהלים, חברי ארגוני המורים ואנשי חינוך ולשוחח איתם. אלה השאלות העיקריות והפתרונות שעלו במהלך המפגשים גם ביחס לכללים וגם ביחס ליישום:

מה עושים עם תלמיד המפריע בשיעור?

בכיתה לומדים ומי שמפריע לקיום לימודים אינו רשאי להיות בכיתה. מורה אינו רשאי לתת לקומץ קטן של תלמידים להפריע לניהולו התקין של השיעור ואין דבר כזה 'הפרעות קטנות'. תלמיד החותר תחת יכולתו של המורה ללמד ותחת זכותם של תלמידים אחרים ללמוד יורחק מן השיעור עד תומו למקום שהוקצה לכך מראש ויורד לו ציון במנה קבועה שנקבעה מראש במרכיב "ההתנהגות". התלמיד לא יוחזר לשיעור על-ידי אף גורם. התלמיד אחראי להשלמת החומר הנלמד בשיעור. אם התלמיד מסרב לצאת מהשיעור יש לראות בכך הפרה חמורה ועל המורה לעצור את השיעור עד ליציאת התלמיד מן הכיתה. הפרעות חוזרות ונשנות יביאו להשעיית התלמיד לכמה ימים ובמקרים חמורים, לצמיתות. השימוש בכלי זה בתחילת הדרך לטיפול בדברים 'קטנים' מבטיח שלא יהיה צורך לעשות בו שימוש בהמשך ואף שלא תהיה נשירה.

מה עושים עם חיסורים?

לכל תלמיד תותר מכסה סבירה שתוגדר מראש של חיסורים לא מוסברים. התלמיד יזכה לחופש ולשיקול דעת ולא יזדקק לשקרים. חיסורים מעבר לכמות המותרת ללא סיבה משמעותית יגררו ירידה בציון ובמקרים קיצוניים מאוד אי הכרה בשנת הלימודים. בכל מקרה התלמיד מחויב להשלים את תוכן השיעור.

מה עושים עם איחורים?

איחור יביא להורדת ציון במרכיב ההתנהגות. בית הספר יכול להחליט שתלמידים מאחרים לא יורשו להיכנס לכיתה וישהו במשך כל השיעור בחדר שיוקצה לכך. עדיף לאפשר להם להיכנס לשיעור, אך בשקט מוחלט וללא הפרעה כשהסברים יינתנו בהפסקה.

מה לעשות אם אין מקום אליו אפשר להרחיק תלמיד?

ללא הקצאת מקום לתלמידים המורחקים לא ניתן ליישם את התכנית. כל בית ספר מחויב למצוא פתרון לנושא זה, בין אם זה כיתה פנויה, ספריה, חדר מחשבים או ספסל ליד המזכירות. במקרים שאין תקציב למורים שיהיו אחראים לאיוש המקום, מומלץ שכלל מורי בית הספר יתגייסו למטרה וישהו בחדר בהתאם לתורנות מוסדרת. 

איך מוודאים את הטמעת הכללים?

ביום הראשון ללימודים יש להיכנס לכיתות ולהסביר את הכללים באופן בהיר עד שניכר שכל התלמידים מבינים אותם. לאחר מכן אפשר לפעול מתוך ידיעה שכל התלמידים יודעים את הכללים והפרה שלהם גוררת תגובה ללא צורך בהבהרה נוספת.

מה עושים כדי לוודא שכולם פועלים באותו אופן?

חוזר המנכ"ל מבהיר ש"בהטמעת התקנון יש לשמור על אחידות ועל עקביות בתגובה". הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לקיים מפגשים תכופים מאוד – בחודש הראשון מומלץ אפילו בכל יום (אפשר בהפסקה הגדולה) – של כל מורי בית הספר כדי לדון בבעיות ובדרכים לפתרון. החודשים הראשונים הם התקופה הקשה בה מבססים את התרבות החדשה. בכל בית ספר יש מורים רבים היודעים לפתור בעיות, אלא שעד כה שלטה הנורמה לפיה לא מדברים על בעיות משמעת, כי אלו בעיות אישיות של כל מורה בכיתתו, ולא כפי שברור עכשיו, שאלה בעיות מערכתיות.

קיומם של כללים ואכיפתם העקבית והשווה הוא ערך יסוד של חברה דמוקרטית ופתוחה. חינוך לדמוקרטיה מצוי בראש ובראשונה לא בספרי האזרחות, אלא בקיומה של חברה חופשית מבוססת כללים שאינה מאפשרת לאלה הנוהגים באלימות לאיים על פתיחותה.

ד"ר עינת וילף היא מחברת הספר "בחזרה לאלף-בית: הדרך להצלת החינוך בישראל" בהוצאת ידיעות אחרונות.