הטרדה מינית בתוך בית הספר

בעת האחרונה נחשפים אנו למקרי אלימות רבים המתרחשים בין קטינים בין כתלי בית הספר ומחוצה לו. מאז הקמת מערכת שיפוט, ענישה וטיפול נפרדת לקטינים ניתן להבחין במתח המתמיד, שבין הרצון להגן על קטינים, גם אם סרחו, לבין הצורך להגן על בטחון הציבור מפני אותם קטינים. מסגרת בית ספרית הינה כל פעילות הקשורה בבית הספר בתוכו או מחוצה לו (לימודים, טיולים ויציאות מאורגנות מתחום המוסד החינוכי).

 

בדרך כלל אירועים של פגיעה מינית בין תלמידים במסגרת בית הספר חורגים מגבולות הפוגע והנפגע ומשפיעים על אוכלוסיות נוספות בתוך בית הספר ובקהילה. תלמידים עלולים להיות עדים למקרה הפגיעה, לשמוע אודותיו או להיות עדים לבהלה התוקפת את סביבתם כתגובה לאירוע. במקרים אלה חובת בית הספר לתת מענה לצרכים המתעוררים בכל מעגלי הפגיעה: אוכלוסיית התלמידים, המורים וההורים.

 

במקרי הטרדה מינית בין כתלי בית הספר קושי נוסף, הנובע מכך שלתלמידים, בדרך כלל, אין אפשרות להחליט אם ללכת לבית הספר ומהו בית הספר בו ילמדו, והם מחוייבים להמצא יום יום במקום ההטרדה. בעיה נוספת היא שחלק מארועי ההטרדה הינם פומביים וגורמים להשפלה פומבית של הקורבן, ולעתים אף מצולמים ומופצים בין התלמידים, ומכאן נובעת הדחיפות בטיפול והחובה במקרה שנעשתה הטרדה פומבית גם לגנותה בפומבי. חשוב שצוות בית הספר יהיה קשוב ויראה כי המקרה מטופל מיידית כדי להגביר את אמון התלמידים בצוות בית הספר.

 

יש לשמור על פרטיותם של הפוגע והנפגע לכל אורך הטיפול באירוע. אין ליצור קשר עם התקשורת. במקרה של פנייה מצדה יש לקבל אישור מדובר המחוז. חשוב שהמורה שהארוע נחשף בפניו יפנה לקבלת יעוץ מגורם מקצועי (פסיכולוג בית הספר או יועץ חינוכי) כדי שיוכל לתמוך בתלמיד הנפגע ולקיים קשר עם התלמיד הפוגע.

ומהי הטרדה מינית?

 

החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 מגדיר ההטרדה מינית כ:

• סחיטה באיומים של מעשה בעל אופי מיני, מעשה מגונה.
• הצעה בעלת אופי מיני, אשר הופנתה לאדם שהראה למציע כי אינו מעוניין בה.
• התייחסויות חוזרות הנושאות אופי מיני, אשר הופנו לאדם שהראה למציע כי אינו מעוניין בהן.
• התייחסות מבזה המופנית לאדם ביחס למיניותו או נטייתו המינית.
• וגם: קריאה בשמות או בכינויים בעלי אופי מיני, נגיעה באברי הגוף, משיכה במכנסיים או בחולצה, כתיבת כתובות בעלות אופי מיני על הקיר או בשירותים, שליחת פתקים או תמונות בעלות אופי מיני, התפשטות במקום פומבי, הצצה למלתחות.

ישנם מצבים בהם אין צורך שהמוטרד יראה חוסר עניין:

·         כשמדובר בקטין מתחת לגיל 15 או בחסר ישע, או בקטין  שמלאו לו 15 תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול. כל זאת בלבד שהמטריד אינו קטין.

• מטופל במסגרת טיפול נפשי או רפואי תוך ניצול תלות.
• עובד במסגרת יחסי עבודה או יחסי שירות תוך ניצול יחסי מרות.
• תלמיד שאינו קטין, או סטודנט, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים.
• אדם מוגבל המשתקם תוך ניצול יחסי מרות או תלות.

 

מהו גיל האחריות הפלילית?

 

החל מגיל 12 לתלמיד אחריות פלילית כלמבוגר, התנהגות מינית פוגעת של ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית אינה בת עונשין, ובכל זאת היא חייבת דיווח. הדיווח חיוני לצורך הגנה על הקטין הפוגע עצמו או על קטינים שנפגעו או עלולים להיפגע ולצורך טיפול בפוגע כדי שלא יהפוך לפוגע מני כפייתי. הדיווח במקרה זה יהיה לפקיד הסעד.

 

מה עושים?

 

יש לדאוג להפסקה מיידית של הפגיעה, לשקול על פי הצורך הרחקת הפוגע מהנפגע, לטפל בנפגע ובפוגע, לדווח, להבטיח פרטיות המעורבים, להתייחס במידת הצורך לסביבה (כתה, שכבה, מורים, הורים) ולהבטיח מוגנות כלל תלמידי בית הספר. על כל מקרה של פגיעה בעלת אופי מיני או של חשד לפגיעה כזו יש לדווח למנהל בית הספר, ועל המנהל ליידע את היועץ ואת הפסיכולוג של בית הספר (כשבעלי תפקידים אלה קיימים). כמו כן עליו ליידע את הפיקוח על בית הספר (המפקח והיועץ הבכיר).

 

בכל מקרה של הטרדה מינית חובה על מנהל או צוות בית הספר לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד הסעד או למשטרה. העובר על הוראה זו דינו מאסר שישה חודשים. חובת הדיווח גוברת על חובת החיסיון המקצועי של אנשי צוות המחויבים בחיסיון כזה. לחובת הדיווח יש גם רציונאל חינוכי, הרתעתי וטיפולי-שיקומי. הדיווח חיוני לשם הפסקת הפגיעה וההגנה על קרבנות פוטנציאליים, והוא משמש שלב ראשון בתהליך שיקומו של הפוגע. מנהל בית הספר ישלח מכתב לפקיד הסעד בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-15 יום ממועד האירוע, ובו תיאור הטיפול במקרה באמצעים חינוכיים ומשמעתיים. לאור טיפול זה יוכל פקיד הסעד לשקול המלצה למשטרה שלא לפעול באירוע הנדון. כאשר לא ניתן למצוא פקיד סעד תוך זמן סביר יש לדווח למשטרה. בכל מקרה חובה לדווח למשטרה במקרה של מעשה מגונה בפומבי, או סחיטה באיומים כאשר המעשה שהקטין נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

 

יש להקים בבית הספר ועדה בין-מקצועית לטיפול בכל אירוע של תקיפה מינית החייבת דיווח. מומלץ שוועדה זו תכלול את מנהל בית הספר, את היועץ, את הפסיכולוג, את המפקח, את היועץ הבכיר, את מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית, את מדריך שפ"י ואת פקיד הסעד. מרכז הוועדה יהיה היועץ הבכיר. מספר המשתתפים בוועדה יושפע מחומרת האירוע. היועץ הבכיר ומפקח בית הספר ישתתפו בוועדה בכל הרכב שהוא. על הוועדה להחליט לגבי המשך הטיפול על פי הנהלים ובהתאם לחוק (אם אין פסיכולוג בבית הספר, ישמש במקומו מנהל השפ"ח, ובהעדר יועץ ימונה במקומו איש צוות אחר,
לפי הצורך).

 

על פי הנחיות חוזר מנכ"ל משרד החינוך על המורה שתלמיד נפגע חושף בפניו פגיעה מינית להיות ער למסרים המועברים, להקשיב בפרטיות וביחידות לכל נפגע לחוד אף אם פגיעה קבוצתית, לתמוך ולחזק, לברר עם התלמיד פרטים ראשוניים אודות הפגיעה, אין להבטיח סודיות אך להבטיח דיסקרטיות ולידע על חובת הדיווח, להסביר כי חובה לשתף את ההורים אך אם התלמיד מתנגד יש להיוועץ בפקיד הסעד, יש לציין בפני התלמיד כי המורה יידע אותו על שלבי הטיפול בעניינו.

 

חשד להטרדה – כיצד תתבצע חקירת התלמיד וההודעה להורים?

 

ככלל יש להתייחס לפגע כאל מי שמסוגל לקחת אחריות על התנהגותו ולהזהר מהנטיה להפכו לקורבן. אין לשוחח עימו לפני הדיווח למשטרה. כאשר מתעורר הכרח לשוחח עם הפוגע יש להקפיד על תגובה רגועה, להקשיב לו במקום פרטי וביחידות, לברר פרטים ראשוניים, להתייחס למעשה ולא לאישיות הפוגע ("המעשה חמור"), להסביר לתלמיד כי הוריו ישותפו ואם מתנגד יש להתייעץ עם פקיד הסעד, המורה יציין כי יידע את התלמיד על הטיפול בעניינו וכי חובת בית הספר לדווח לגורמים המוסמכים ובית הספר רואה עצמו כאחראי לתלמיד.

 

במקרה של חשיפת אירוע של פגיעה מינית בבית הספר על איש הצוות שנחשף בפניו האירוע, היועץ החינוכי או הפסיכולוג, לשוחח עם התלמיד הנפגע או עם מי שדיווח על האירוע. כאשר יש צורך לשוחח עם יותר מתלמיד אחד חשוב לעשות זאת עם כל אחד מהם בנפרד ולקבל מהם מידע ראשוני אודות הפגיעה. יש להימנע מחקירת התלמידים המעורבים. החקירה תיעשה רק על ידי מי שהוסמך לכך בחוק (פקיד סעד, חוקר ילדים, חוקר נוער). חקירת תלמיד עד גיל 14, נפגע או פוגע, תעשה באמצעות חוקר ילדים מטעם משרד הרווחה, ומעל גיל 14 חוקר נוער של המשטרה.על המוסד לידע את הורי התלמיד, אלא אם:

·         התלמיד סירב, אך אז ימסור החוקר את ההודעה לפקיד הסעד הרשאי להחליט להודיע להורים.

·         כאשר איתור ההורים יביא לעיכוב העלול לסכל את החקירה או מניעת פשע מותר להודיע רק למבוגר האחראי על התלמיד באותה עת, או לקרוב.

·         כשההודעה עלולה לפגוע בטובת התלמיד או בטובת החקירה כי החשוד הוא בן משפחה או שההורים עלולים לפגוע בתלמיד.

 

אם ההורים אינם בסוד המקרה תיערך החקירה במוסד החינוכי, ורק במקרים מיוחדים מחוצה לו ובליווי מי מצוות המוסד.

 

יידוע הורי התלמיד הנפגע ייעשה על ידי יועץ בית הספר או הפסיכולוג, רצוי בנוכחות מנהל בית הספר או בידיעתו כבר בשלבים הראשונים של גילוי האירוע, אלא אם כן ישנם שיקולים לא לעשות כן. בפגישה זו יעודכנו ההורים בדבר זכותם להגיש תלונה במשטרה, יקבלו מידע ביחס למערך התמיכה הרגשית בתלמיד ולאופן הטיפול באירוע, וכן יעודכנו בדבר חובת הדיווח לפקיד הסעד או למשטרה.

 

על מנהל בית הספר להיפגש לפחות פעם אחת לשיחה עם התלמיד הנפגע ועם הוריו כדי להעביר מסר של תמיכה בתלמיד והגנה עליו, וכן לפחות פעם אחת עם התלמיד הפוגע ועם הוריו כדי להעביר להם את המסר שההתנהגות הפוגעת היא מחוץ לחוק ולנורמות ההתנהגות המקובלות וכי יש צורך לטפל בהתנהגות זו כדי להפסיקה. כמו כן יש לומר לתלמיד הפוגע כי אף שהתנהגותו אינה מקובלת בשום אופן, בית הספר רואה את עצמו אחראי לו.

 

 

 

ומה דינה של הטרדה מחוץ לכתליי בית הספר?

 

כל ארוע שכזה יטופל כאילו התרחש בין כתלי בית הספר. בכל מקרה בו נפגע תלמיד בית הספר מחוץ למסגרת החינוכית, אם על ידי תלמיד בית הספר ואם על ידי תלמיד בית ספר אחר, יזמן היועץ או הפסיכולוג את הורי הנפגע וידווח להם על הפגיעה. במקרה בו התלמיד מתנגד יש להתייעץ בפקיד הסעד. ההורים יעודכנו כי זכותם להתלונן במשטרה, ויקבלו מידע ביחס להערכות בית הספר לתמיכה רגשית בתלמיד, כן יופנה התלמיד לקבלת עזרה בקהילה. אם צוות בית הספר מתרשם כי התלמיד אינו מטופל כהלכה יפנה לפקיד הסעד. אם הפוגע הוא תלמיד בית הספר אשר לא הוגשה כלפיו תלונה והוא מסכן את זולתו ידווח מנהל בית הספר למשטרה. אם התלמיד מתחת לגיל 12 ידווח לפקיד הסעד.

 

הטיפול המשמעתי

 

על המענה המשמעתי להלום את אופי הפגיעה וחומרתה ולהוות הרתעה. יש לנקוט אמצעים מיידים כדי להבטיח את אי-הישנות ההתנהגות הפוגעת:

• בשלב הראשון יש להבטיח הגנה לנפגע ולכלל תלמידי בית הספר. אפשר להבטיח הגנה על
  ידי נקיטת אחת מן הפעולות האלה: הצמדה של איש צוות או חונך לפוגע, שמירה על קשר עין עמו, פריסת אנשי הצוות בכל שטח בית הספר בשעת ההפסקה וכדומה.
• אפשר לשקול השעיה של התלמיד הפוגע מן הלימודים. ההשעיה עד ארבעה ימים לכל היותר תיעשה בהתחשב בנסיבות המיוחדות של כל אירוע ובמצבם של הפוגע והנפגע. ההשעיה תיעשה לאחר שיחה עם התלמיד הפוגע ועם הוריו. מטרת ההשעיה להעביר מסר חד משמעי שבית הספר אינו מוכן להשלים עם ההתנהגות הפוגעת.
• יש לשקול אם אפשר להשאיר את התלמיד הפוגע ואת התלמיד הנפגע באותה כיתה ובאותו בית הספר. כמו כן, יש לבחון את שאלת המשך לימודיו של התלמיד הפוגע במסגרת החינוכית שבה בוצעה הפגיעה, גם לאור שיקולים חינוכיים וערכיים נוספים. לתלמידי החינוך המיוחד יש לזמן ועדת השמה, אם יש צורך בכך.
• יש לזכור שהתלמיד הפוגע נמצא אף הוא במצוקה ולכן חשוב להבטיח כי במהלך הטיפול בעניינו הוא יזכה לליווי של איש צוות מבית הספר.
• הטיפול המשמעתי בתלמיד הפוגע צריך להיות מלווה גם בפעילות חינוכית בתוך מערכת בית הספר.

 

אם הוחלט להעביר את התלמיד הפוגע לבית ספר אחר יש להבטיח את הגנתם של התלמידים בבית הספר החדש מפניו.

 

נוסף לטיפול המשמעתי בתלמיד הפוגע יש לדאוג שהוא יקבל טיפול מקצועי להפסקת התנהגותו המינית הפוגעת. לגבי תלמידים עד גיל 12 - אם אין הסכמה של הורי הילד לקבלת טיפול אפשר לחייבם לעשות כן באמצעות פקיד הסעד. תלמידים מעל גיל 12 מופנים על ידי המשטרה לשירות המבחן לנוער לצורך אבחונם וקביעת הטיפול הנדרש, כאשר נפתח הליך פלילי לגביהם.

 

כשההטרדה אינה כזו המחייבת דיווח:

 

כשמדובר בהתנהגויות חוזרות ונשנות על אף ההתערבות החינוכית יש להיוועץ ביועץ חינוכי, בפסיכולוג, מדריך שפ"י, פקיד סעד או קצין נוער של המשטרה לצורך המשך הטיפול. במקרה כזה יש לנקוט באותם צעדים כמיקודם אלא שבמקרה שכזה יוטלו סנקציות כמפורט בתקנון בית הספר. אם מדובר בתופעה שכיחה יש להתייעץ ולבחון דרכי התערבות, במקרים של התנהגות חריגה יש להפנות את התלמיד לטיפול.